פעם הלך "היהודי הקדוש" בדרך בלוית תלמידו רבי
שמחה בונם מפשיסחה. פתאום צץ בדרכם איכר גוי.
"בואו לעזרתי!" קרא לעברם. עגלתי הגדולה, שהייתה
עמוסה שחת,התהפכה--והכל התפזר!"

"איננו יכולים", השיבו לאיכר, הדבר למעלה מכוחותינו
אתם יכולים ויכולים!" קרא לעומתם הגוי, אבל
לא אינכם רוצים"...

"שמעת מה אמר האיכר?" פנה "היהודי הקודש" אל
תלמידו, "אנו יכולים לעבוד את בוראנו, אך אין אנו
רוצים-- ועל כן אומרים אנו שאיננו יכולים