"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם..." (דברים כט, ט)

חז"ל תיקנו שקודם ראש השנה יקראו ישראל פרשת "נצבים" וזאת למה? מה מיוחד בפרשה זו אשר מכינה את הכלל והפרט לקראת ימי הדין הקרבים ובאים?

התורה אומרת: "אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלוקיכם" - העמידה "לפני ד' " מורה על עמידה בדין לפני בורא עולם ועמידה לפניו היא כבר בגדר של דין, עמידה לפני המלך, מלכו של עולם.

עמידה לפניו דורשת מהאדם להיות ניצב ועומד במלוא עוצמתו ועמידה איתנה, ומי יכול לעמוד לפניך בדין? ואם זו הדרישה - לעמוד ללא מחיצות באופן ברור לפני בורא עולם אזי כיצד יכול האדם שבמשך השנה נפל ונכשל - לעמוד בדין?

על כך עונה התורה: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם..." - רק העמידה של כולנו כאיש אחד לפני שופט כל הארץ יכולה להוציא אותנו זכאים בדין.

מאת: הרב בן ציון אלגזי שליט"א, מתוך האתר ישיבת כרם ביבנה.