מקוה
בס"ד
(טבילת עזרא)
הוצאה שישית שנת "בדרכי היושר" לפ"ק
ספר ארחות יושר
ר' חיים קניבסקי שליט"א
רח' רשב"ם 23, שיכון חזון איש, בני ברק
את הספר ניתן להשיג על פי הכתובת הנ"ל
פרק יא, עמוד מ'
ט ה ר ה
הנה דעת הרבה קדמונים, שלא ביטלו טבילת עזרא אלא לתורה, אבל לתפלה אסור עד שיטבול. והיא דעת רב האי גאון (מובא ברי"ף ורא"ש פרק ג' ד ברכות) ורבנו חננאל (מובא בתוספות חולין קכ"ב עמוד ב' דברי המתחיל לגבל), ועוד הרבה ראשונים. וגם הרמב""ם שפסק בסוף הלכות קריאת שמע שבטלוהו לגמרי, תמהו עליו ראשי ישיבות בבל, והשיב להם, שמימיו לא ביטל אותה אפילו שעה אחת, אלא שלא היה יכול לכתוב בחיבורו כי אם היוצא מן הדין על פי ההלכה, כמו שכתב רבנו יונה בפרק ג' ד ברכות. ואף דבשולחן ערוך נפסק כהרמב"ם, מכל מקום כתבו האחרונים שהנוהג לטבול תבוא עליו ברכה, כמו שכתוב במשנה ברורה סימן פ"ח, סעיף קטן ב', בשם הפרי מגדים, וגם הרמב"ם עצמו כתב בפרק ד' מהלכות תפלה הלכה ו', מנהג פשוט בשנער ובספרד שאין בעל קרי מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים, ובשאלות ותשובות מן השמים שאל: "אם יש להקל בטבילת עזרא לתפלה"? והשיבו לו: "'ועבדתם את ה' אלוקיכם', הוי אומר זו תפלה! ואפשר טמא ומקריב קרבן? ואם תאמר, [מדוע לא נשאלת שאלה זאת, של טבילה לתפלה מ-] שאר טומאות? [כי] אינו דומה טומאה הבאה ממקום אחר, לטומאה היוצאת מגופו, [שהיא חמורה יותר]! ועזרא כשתיקן, ברוח הקודש תיקן! וכו'. ודבר זה גורם אורך הגלות! כי אם היתה תפלת ישראל כתיקונה כבר נתקבלה תפלתם זה ימים רבים"! עד כאן לשונו. ובמגיד ישרים להבית יוסף ז"ל (פרשת בהר), אמר לו המגיד, "אל תבטל תמיד טבילת בעל קרי, כי אין אתה יודע מתן שכרה"! עד כאן לשונו. והאריז"ל כתב (בשער רוח הקודש דף ד'), "אין דבר יותר מוכרח וצריך בענין ההשגה, כמו הטבילה! שצריך שיהי' האדם טהור בכל עת"! עד כאן לשונו. וכן כתב בראשית חכמה (שער האהבה פרק י"א), ובחסד לאברהם (משנה ברורה נהר נ"ט), עיין שם, שהאריכו בזה. וחכמינו זכרונם לברכה אמרו, (בברכות כ"ב א'): "כל המחמיר בה על עצמו, מאריכין לו ימיו ושנותיו"! והרבה גדולי ישראל לא ביטלוה מימיהם. כמובא בתולדותיהם. וראיתי בספר אחד, (כעת איני זוכר היכן. ועיין: מאור ושמש, ויקרא כ"א, "אמור לכהנים"), ש"כל החיבורים שנתקבלו בכל ישראל הם אלו שהמחבר נזהר בטבילת עזרא"! "והיום, שמצוי מקוואות, וקל לטבול, בוודאי מי שיכול ראוי ליזהר בזה"!
וכל זה ביום חול, אבל בשבת.... ראה המשך דף מא.
אלו שטובלין בשבת צריכין ליזהר בשלושה דברים: א. שלא יהא מקוה חמה, כי זה אסור על פי דין, רק קרה או פושרין. ב. שיזהרו מאד מסחיטת שער, כי זה איסור גמור! והעצה לזה, שלא יגעו כלל בשערות. וה-ג. שלא ילכו עם המים, ד' אמות ברשות הרבים. והעצה לזה שימתינו עד שיתנגב המים, או .... וגו'
מתוך חומר שאסף עמנואל ראב"ד, ראה פרק TVILAT ANASHIM::
טז. '"אמור לכהנים": "יראת ד' (אם היא) טהורה – (אז היא) עומדת לעד" - עד סוף כל הדורות.21 שאי אפשר להשיג תכלית יראת ה', ללמוד ולהתפלל ברתת ובזיע, ולהגיע לגופי תורה ומצוות אלא אם נזהר בטבילת עזרא. ואם הוא לומד ספרי קבלה והוא בלתי טהור, יוכל לבוא לידי אפיקורסות. והכת שבתאי צבי, ימח שמם, נעשו אפיקורסים שלמדו ספרי קבלה בטומאת הגוף. "והודעתם לבניך... ", שאי אפשר ללמד לתלמידים ולהכניס בלבם יראת ד', אם אינו נזהר בטבילה זו. אבל אם האדם מקדש ומטהר עצמו מקטנותו, וכל ימיו הוא לומד על טהרת הקודש, הוא משיג יראת הרוממות, והוא יכול לקרב את נשמות ישראל לבורא ברוך הוא, ולהכניסם בגופי התורה ומצוות ויראת שמים, ואור קדושתו מופיע על תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ההולכים בעקבותיו, עד סוף כל הדורות, כמו אהרן. 'כל החיבורים שנתקבלו בכל ישראל הם אלו שהמחבר נזהר בטבילת עזרא'.20 "אמור לכהנים בני אהרן", שתאמר לעבדי השם שמכונים בשם כהנים, שיהיו תלמידי אהרן. שגם הם יתנהגו על טהרת הקודש כמו אהרן. ואז לא תטמא שום נפש מישראל המתקרבת אליהם. ואדרבה, יזכו לקרב נשמות לבורא יתברך'. 21. ויקרא כא:א, תהלים יט:י, 'מאור ושמש'. 17. ירמיהו כג:כט. יז. בימינו, חובה מיוחדת לפרסם טבילת גברים, שבעקיפין מעודדת גם שמירת קדושת המשפחה.
