"על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו"

אף שהצלת נפשות דוחה שבת, כאשר יש אפשרות מראש להימנע מחילול שבת –יש להשתדל בכך, ולכן יולדת שמרגישה צירים ביום ששי סמוך לכניסת השבת, ויודעת שבמהלך הלילה לכל המאוחר עליה להגיע לביה"ח, עדיף שתיסע מבעוד יום.

ולפי זה, מי שיודע מראש שבמהלך השבת יהיה עליו להגיע לבית החולים, כגון איש הצוות הרפואי המשובץ לתורנות במשמרת בשבת, או חולה שנדרש לקבל שם טיפול יומי [אמבולטורי], עליו להשתדל ככל יכולתו לשהות בסמוך לביה"ח מבעוד יום, כדי למעט בחילול שבת [משום ששבת מול פיקוח נפש -דחויה ולא הותרה, אג"מ,או"ח,א,קל"א]  ברם דעת הגרשז"א שהדבר אינו חד משמעי. אילוץ של הרופא/האחות להישאר עוד מלפני שבת בביה"ח [ובמשך כל השבת] עלול לגרום לניתוק ולפגיעה במשפחה ובעונג שבת. ואם כך הוא, הרי זה דבר מצווה והואיל ואין כאן עשיית מעשה ביום חול שיגרום לחילול שבת, רק הימנעות פסיבית מהתארגנות מתאימה, יש להתיר את ההישארות בבית בכניסת שבת. אולם הנסיעה בשבת תיעשה ע"י נהג גוי [שש"כ חדש,מ,כ"ו והערה ע"א]. רק אם אירעה תקלה חד פעמית ואין גוי בנמצא –יסיע היהודי וינהג ברכב, אולם אין לנקוט כרוטינה קבועה נהיגת יהודי. חשוב אפוא שהנהלת בית החולים תארגן הסעות של נהגים גויים בשבת, בכדי למעט בחילול שבת מיותר, ובזמננו הדבר קל לביצוע.

ואם הרופא/ה מתגורר/ת במרחק הליכה מבית החולים, אל להם לנסוע בשבת אף לא על ידי גוי שהרי אינם חייבים בכך. ואם קשה עליהם ההליכה [כי אינו מאד קרוב] עדיף לרכב על אופניים שבוודאי אין בהם איסור תורה, אם בכלל. אכן, אם אין ברירה יסעו גם כאן עם גוי, כי "התירו סופן משום תחילתן".