דבר תורה לפרשת בהר- עצה בפרשה
ס"ד י"ב באייר התשע"ב עצה בפרשה – בהר "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר, דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תָבֹאוּ אל הארץ אשר אני נתן לכם וְשָׁבְתָה הארץ שבת לה', שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתהּ ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר"(כה, א-ד) ואלו הפסוקים מדברים בעניין שמיטת קרקעות כלומר לאחר שש שנים של זריעה וחרישה בקרקע היא תהיה הפקר בשנה השביעית וחל איסור לזרוע ולאסוף את התבואה ואף את ספיחיה, וזה שנאמר ושבתה הארץ. ופרש רש"י ז"ל מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה (ופרטותיה) ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני כפי ששנו בתורת כוהנים. ויש לדעת שבמעמד הר סיני עם ישראל קיבלו את לוחות הברית –עשרת הדברות, תורה שבכתב וחששו שלא יצליחו לקיים את התורה שבע"פ לכן הכריח אותם לקבלה כי זה בזה תלוי הדבר כמו שכתוב "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית" וגו'(שבת פח:) כי באמת אם נתבונן אין באפשרותנו לקיים את התורה שבכתב ללא התורה שבע"פ למשל נאמר בתורה שבכתב להניח תפילין וזה הכתוב הוא כלל ולא פרט אלא באה התורה שבע"פ ומפרטת את הכלל כי אחרת כל אחד היה מבין ועושה כמו שהוא רוצה, והראיה לכך שתבדוק היום ותראה שכולם מניחים תפילין בדיוק אותו דבר כמו שנאמר בסיני לפני אלפי שנים! וכך תמצא גם בציווי הכללי לעניין שמירת השבת "ששת ימים תֵּעָשֶה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קֹדש שבת שבתון לה' "(שמות לה, ב) וכאן לא פורטו הל"ט מלאכות מלבד מלאכת האש שהיא בניין אב לכל המלאכות אלא שבאה התורה שבע"פ ומפרטת לנו את הל"ט(39) מלאכות האסורות בשבת וע"י כך יובן איך לשמור לקיים ולעשות את הציווי הכללי, וכן על זה הדרך. אך לא רק המצוות ופרטיהם נאמרו בסיני אלא יותר מזה גם הנהגות של דרך ארץ, מוסר ומידות שבין אדם לחברו כפי שידוע שבתקופה זו שבין פסח לעצרת(חג השבועות) אנחנו קוראים את המשניות במסכת אבות והיא פותחת כך: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וגו'"(אבות א:) והתחיל בזה כי זאת המסכת כולה מוסרים ומדות שלא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני(ברטנורא שם). ויש לנסות להבין למה דווקא ממצוות שמיטה הוקשו שאר המצוות כנ"ל? ולמה קרה לשנת השמיטה שבת לה'? ומובא במדרש: אמר הקב"ה, דעו! שבששה ימים בראתי את עולמי ובשביעי הנחתי אף ארץ זו שאני נותן לכם שש שנים התרתי לכם לחרשה ולזרעה ובשנה השביעית תשביתו אותה(מדרש גדול), ובתורת כוהנים מובא(פ"א, ב) כשם שנאמר שבת לה' בשבת בראשית כך נאמר שבת לה' בשנה השביעית. והנה קיימת לנו הקבלה בין השבת לשמיטה: ששת ימים כנגד שש שנים, מנוחת הארץ ביום השביעי כנגד מנוחת הארץ בשנה השביעית וכן בעוון שמיטה ישראל גולין מארצם(שבת לג:) משמע מכאן שאם ישמרו את השמיטה נגאלין וכך גם מובא בזוהר הקדוש אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין. ועוד תמצא שהעליונים והתחתונים תלויים בשבת ובשמיטה כי הם מקור הברכות כי בהם השביתה והמנוחה לחיי העולמים. ומכאן אפשר אולי ואולי לומר בסברה ועל דרך תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה(אבות ג, יח:( שהשבת היא בחינת שמיטה שהרי איסור חרישה וזריעה אסורים גם בשבת ורמז לכך בהתחלף האות ב' באות מ' כי שניהם מקבוצת אותיות השפתיים בומ"ף ובהתחלף האות ת' באות ט' מקבוצת אותיות הלשון טדלנ"ת נקבל במקום שבת שמט היינו שמיטה. ומכאן יוצא שבסוף השנה השביעית יעלו לרוב מספר השבתות(52*7=364) מה שנמצא בתווך של מספר הימים בשנה(בין חסרה לשלמה) ורמז לכך יש במילה שמיטה שעולה בגימטרייה עם הכולל כמניין שנה היינו 365 ימים וזה ירמוז להשלמת שביתת הארץ העליונה לכשנה שלמה בתום השנה השביעית בארץ התחתונה כי זה כנגד זה עשה ה' וכל מה שיש בארץ התחתונה קיים בעליונה ברובד הרוחני. ובעת הזאת דייקא יושלם הייחוד בין הארץ התחתונה לארץ העליונה ותהיה שביתה ומנוחה לחיי העולמים בעליונים ובתחתונים. ל"ג בעומר - הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי- היה תלמידו של רבי עקיבא, עקב גזרת הקיסר הרומי להורגו הסתתר במערה עם אלעזר בנו 12 שנים. בתקופה זו עסקו ביחד עם אליהו הנביא בגילוי תורת הנסתר - הקבלה. ספרו החשוב ביותר הוא ספר הזוהר הקדוש. כידוע, ציונו נמצא במירון וכל שנה בליל ל"ג בעומר חוגגים את הילולת הרשב"י,זיע"א. ומי שלא יכול לעלות למירון כדאי מאוד להדליק נר נשמה לכבוד הרשב"י ולבקש מה' יתברך שבזכות הרשב"י הקדוש יהיה ישועה וגאולה לכלל ישראל ורק לאחר מכן יבקש את ישועתו כ"א לפי צורכו פרנסה, בריאות, זיווג, זרע קודש בר קיימא וכו' כי לא תשתכח מפי זרעו ר"ת יוחאי וזרעו זה הרשב"י הקדוש שאמר יכול אני לפטור את העולם מן הדין, ובע"ה תתקבל תפילתנו ברצון לפניו יתברך, אכי"ר. פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב ע"י שבאים להצדיק, ע"י זה ממשיכין השגחה שלמה(סימן צדיק, אות כב). "נר ה' נשמת אדם" מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה ולרפואת הרה"ג יוסף שלום בן חיה מושא הי"ו ולרפואת הרה"ג יעקב חי בן מרגלית יוסף הי"ו ולהצלחת תמר עמר, זיווג הגון ותשובה בע"ה