מעשה באחד מחכמי אומות העולם אשר נסע ברכבת ממדינה למדינה. והנה הגיע לקרון שלו בודק הכרטיסים, כשראה אותו אותו חכם התחיל לחפש בכיסו את הכרטיס להראות לכרטיסן שהוא שילם, אך לא מצא בכיס את הכרטיס. הוציא את התיק והתחיל לחפש ולפשפש אך גם לא מצא. בינתיים, הכרטיסן אשר עמד שם הכיר את החכם המפורסם ואמר לו: אני בטוח ששילמת, אינך צריך להלחץ וכך לחפש.

אך אותו חכם מחכמי אומות העולם התחיל לחפש ביותר לחץ, הרגיעו שוב הכרטיסן ואמר לו: אל תלחץ. ענה אותו חכם אני לא דואג שאתה חושד בי שלא שילמתי, אני יודע ובטוח שאתה מאמין בי ששילמתי את הכרטיס, אלא דאגתי הגדולה היא ששכחתי לאן אני נוסע ואני מחפש את הכרטיס לדעת עד היכן שילמתי בכדי שאדע היכן לרדת. ענה לו הכרטיסן: תירגע, אולי כשתגיע לתחנה תזכר להיכן אתה נוסע.

כך החיים של האדם, בתחילת החיים האדם מייצב לו פחות או יותר את המטרות אשר רוצה להשיג ולהגיע בחיים, אך את פתק הקבלות והמטרות ברבות הימים מאבד אותו האדם ומתי שמגיעים לרגעים של חשבון נפש ומעצור, האדם שוכח היכן שם את הפתק ואינו זוכר להיכן הוא נוסע. וככל שמתחיל לנבור בכיסים ולמשש בתיקים התסכול גובר וגובר ואף כשמגיע לתחנות ולצמתים בחיים אינו נזכר מה הדרך אשר ציפה ללכת בה ולעמוד בה.

וכך יכול האדם לאבד בתוך מרוץ החיים וכך עוברים רוב חייו ושנותיו.

לכן ישתדל האדם לשים כרטיסן רוחני אשר יבדוק ויעורר האדם בכל עת וזמן, היכן הכרטיסים, להיכן אתה נוסע במרוץ החיים, מה אתה רוצה להשיג והיכן אתה צריך לרדת. הערנות והביקורת העצמית הן הדרך לא לאבד את הימים, את השנים וכך את רוב החיים.

ולכן גם כשהתעוררות עולה לאדם, לעיתים במשברים אשר חולפים ועוברים עליו, יתחזק בנפשו לקבל עליו את הזמנים הלא נוחים בשמחה ובאהבה גדולה.

וחשבנו לדקדק ולאמר: "בר יוחאי מושב טוב ישבת יום נסתה יום אשר ברחת במערה צורים שעמדת שם קנית הודך והדרך".

וקשה, איך אפשר לאמר על היום אשר רשב"י ובנו רבי אלעזר ברחו למערה "מושב טוב ישבת", הרי המערה הייתה מערה לא נוחה, המאכל היה עץ חרובים ומים, בגדים לא היה להם והיו רוב היום קוברים את גופם בחול ורק בשעת התפילה היו מתלבשים, אם כן איך אפשר לאמר על היום הזה שהגיע רשב"י למערה "מושב טוב ישבת" ?.

אלא אותו היום היה יום של קבלות חדשות, ידיעה מה הכיוון והדרך אשר רשב"י ובנו הולכים בו וזה המושב טוב שישב רשבי ובנו וזה היה של שמחה גדולה. ויום אשר קוראים לו מושב טוב ישבת.

כך נלמד אנו בנפשנו להעריך את היום אשר בודק הכרטיסים הרוחני בא לשאול אותנו: מה הדרך, לאן פניכם מועדות.

וגם אם יום זה עובר על האדם יום לא נוח ויום קשה או תקופה קשה שמעוררת את האדם זהו יום גדול בגדר של מושב טוב ישבת, אף אם היא בגדר של ישיבה במערה בצער ויגון וחוסר נחת.

נשתדל בימים בהירים אלו אשר האור של רשב"י מאיר בעולם, בהתקרב יום של ההוד שבהוד, למצוא את דרכנו ולעורר את נפשנו.

ונזכה לגאולה ולפדיון הנפש וישועה מרובה בקרוב ממש