כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם... וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן... לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ... וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם: (ויקרא י"ח ג' - ל').

   כמידי שנה בשנה גם השנה הגיע יום ה' באייר המפורסם אשר אצל רבים מאיתנו הפך לסמל לאומי רב עוצמה וליום חג מקודש עם הרבה מצוות ומנהגים מרשימים, ואלו הן: פצצות וזיקוקים, מנגלים ודגלים, סגירת כל העסקים, עמידה דקה דומיה עד תום הזמזום המרגש המכונה "אזעקה", ומה שמדהים בכל העסק הזה שאפילו אלו שבאופן שיטתי בועטים בתורה ומצוותיה בראש כל חוצות ורומסים את קדושת השבת ודוגלים באכילת חמץ בפסח ועקירת ברית המילה והשחיטה וכו', אפילו המתוקים הללו חוגגים את יום העצמאות בדקדקנות וקנאות נוראה, ומחשיבים אותו עד דלא ידע.

   וכל זאת למה? מה כל כך מיוחד ביום הזה יותר משאר ימי השנה? מה עוד שמדובר בשיא תקופת האבל על 24,000 תלמידי רבי עקיבא, ימים נוקבים של חשבון נפש שבהם אנו מנועים מלשמוח ולשמוע כלי נגינה וכו'. אם כן מה נשתנה ליל ה' באייר משאר הלילות - עד כדי הפיכתו ליום חג אצל הרבה אזרחים מתוקים? 

   אה, כן כן, אנו חוגגים את העוצמה שזכינו להגיע אליה בעשרות השנים האחרונות, עוצמה מפוארת שאין עליה עוררין - והנה מקבץ קצר מתוכה:

   חינוך הנוער מרקיע לשחקים (הכוונה לדמעות התלמידים הנסחטים, דמעות המורים המפוחדים, דמעות ההורים ההמומים), ברוך ה' ההצלחה החינוכית שלנו מסחררת וזכינו שבאופן שיטתי ההישגים של הנוער הישראלי במבחנים הבין לאומיים הם מהנמוכים במערב (ערוץ 7, בני משה, 20.12.09).

   ברוך ה' גם ברמה הבין לאומית זכינו לעשות לנו שם ותהילה ומדינתנו מקוטלגת במקומות הראשונים על "פשעי נוער" והמשטרה מודה בכך, כאשר מידי שנה היקף הפשע גודל וקוטל, עד כדי כך שאין מקום בבתי כלא - ומעצרי בית הפכו לדבר שבשגרה.

   כמו כן מאז קום המדינה התקדמנו בערכים ועבודת המידות וזכינו שהמושג "שלום בית" הפך בדורנו לחלום עלום הקיים בעיקר בארכיונים וגנזי ההיסטוריונים אך לא פוגשים בו בשטח - והמצב כבר הפך למכת מדינה, עד כדי כך שכל בנין שמכבד את עצמו מעסיק לפחות שתי יועצי נישואין - אשר בשפה המודרנית נקראים "מגשרים" (מפני שהם מגשרים בעיקר בין הכסף של הלקוח והכיס שלהם), וכבר ידוע הפתגם המפורסם שמכל ארבעה זוגות - אחד מתגרש, אחד מתכנן להתגרש, השלישי מתבייש להתגרש, הרביעי לא מתגרש משום שהוא לא מאמין באלטרנטיבה, וכולם עדיין מחפשים את החמישי המאושר...

   בל נשכח גם את גולת הכותרת שלנו "הדאגה למחבלים המסכנים"... אין מה לומר, מגיע לנו צל"ש על כך. אנו המדינה היחידה אשר מפנקת את לקוחותיה הפליליים בבתי כלא ברמה של כמה כוכבים הנשאבים ממיטב כספם של האזרחים.

   כמובן שיש לנו עוד נקודות חן ומעלות חום רבות... הרי אנו דואגים למסכנים והחלשים ולחיות נטושות - ואפילו יש לנו עמותות מרשימות לכך, והנה חלק מהן: עמותת "קרן מקלט הקופים הישראלי", עמותת "חובבי החתולים בישראל", עמותת "שמחת בעלי חיים", "פליס קלאב - מועדון ישראלי למען החתול", עוד מעט יפתחו כאן עמותה שנקראת "מברוק לג'וק" או "המקק החזק" - עמותה למניעת הדְברת ג'וקים ומקקים אשר מוכחדים כאן בסיטונאות ואין פוצה פה ומצפצף. ובאמת מדוע לא להקים עמותה כזו? למה לקופים והחתולים מגיעה הגנה - ולג'וקים לא? וכי הם חמודים פחות?

   בקיצור אנו מדינת עשייה עם רחמים אגדיים והצלחות גרנדיוזיות - ואין ספק שמגיע לנו לחגוג את הצלחתנו הכבירה ביום ה' באייר, ואנו באמת מצדיעים לציונות ומנהיגיה על ההישגים הללו.

   אך אם רק אלו היו הנתונים, דיינו. הבעיה היא שהמציאות הרבה יותר עגומה ובעבר כבר דננו בנושא זה בהרחבה וכתבנו על כך מספר מאמרים "שמנים" עם הרבה מסמכים ומקורות - ובהם הצגנו נתונים שלצערנו מחביאים מתחת לשטיח ולא מלמדים בבתי ספר מחמת שהם "אות קלון" לציונות ומנהיגיה - ואף מזכים אותם בתואר אכזרים בין לאומיים ומושחתים במידות, כמו "פרשיית יואל ברד" המפורסמת וההתנגחות בניסיון עצירת השואה, חטיפת ילדי תימן, הטבעת ספינות מעפילים, המצאת מחלת הגזזת והתעללות סדיסטית בקרני x בילדים בני 15 מסכנים שגרמה לרבים מהם למחלה הידועה ולמות בקיצור ימים ושנים מתוך ייסורי תופת...

   ולמי שזה לא מספיק, נקנח במקבץ קצר מהגיגי לשונם של ראשי הציונות החושף בפנינו את פרצופה האמיתי של הציונות, ואלו דבריהם, עפ"ל:

   אכן זכינו, למדינתנו הקטנטונת יש שורשים חזקים ומסרים כבירים ומנהיגים מדהימים ופירות מתוקים, ויש לנו את כל הסיבות שבעולם לרקוד לפי צליל מנהיגי הציונות ולחגוג ביום שנבחר על ידם, ובאמצעות הפיצוצים ועמידת הדום - אנו מודים לה' על חסדיו עמנו. זה הרי בדיוק מה שה' ביקש שנעשה כאשר נגיע לארץ. מישהו סובר אחרת? כן, התורה!

   בפרשת השבוע בורא עולם מודיע לנו במילים ברורות במה הוא חפץ שנתחזק לפני שניכנס לארץ, והבורא מצהיר ומזהיר שאם לא נתחזק באותו עניין - הארץ עלולה להקיא אותנו, והנה הפרטים בהרחבה:

   כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם... וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן... לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ... אלא תהיו קדושים ושמורים והקפידו על ענייני הצניעות במחשבה בדיבור ובמעשה עד כדי מסירות נפש, והתורה לא משאירה אותנו בממתינה - והיא מבארת לנו את כל הפרטים והאיסורים ברחל בתך הקטנה, ולאחר מכן היא סוגרת את הנושא במילים הנוקבות הבאות:

   אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה... וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ - כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. פירוש:

   יהודי יקר! מי שמזלזל בקדושה ובצניעות הרי הוא ממחריבי הארץ, מפני שמעשיו גורמים שהארץ תקיא את יושביה והשלום לא ישכן בה. אך מי שחי מתוך קדושה וצניעות - הוא הציוני האמיתי הגורם לבסס את אחיזת הארץ בידי היהודים, ולמנוע מאויבנו לשלוט בה.

   אך בורא עולם לא מסתפק בדברים הללו, והוא מוסיף משפט מאוד נוקב בסוגיה הזו, ומחמת עוצמת הדברים נביא את הציטוט המדויק של רבותינו,  כדי לא לאבד מעוצמת התוכן:

   בורא עולם מודיע במילים ברורות שכל הקשר שלו איתנו וכל מה שהוא בחר בנו לעם ונתן לנו את הארץ, הכל תלוי בשמירת גדרי הצניעות והטהרה. אך אם חלילה נזלזל בנושא הקדוש הזה ונקל בו ראש ונִחיה מתוך הפקרות, אזי:

   1) אלוקים יפסיק להיות האלוקים שלנו, וכל ייחוסנו ומעלתנו ויתרוננו על שאר האומות - תעצר.

   2) ניפסל בעיניו, פירוש: נקבל מעמד נחות יותר משאר האומות, מעמד של "פסולים". 

   3) בורא עולם לא יקבל הנאה משאר מצוות שנעשה - יהיו אשר יהיו.

   4) [בלשון סגינהור] אנו מביאים על שונאי ישראל כלייה = אסונות וצרות חמורות, עד כדי מיתה.

   והדברים נוקבים קירות ולב ומחייבים את כולנו, ולמי שעדין לא הבין - נאמר זאת במילים ברורות:

   בורא עולם לא מתעניין בצפירות ולא בעמידת דום, ולא בבזבוז כספי האזרחים על פיצוצים והפרחת סילוני עשן בצורת מגן דוד, זה לא עוזר למדינה ולא מקדם את ביסוסה - ולא הופך את האזרחים ליותר ציונים. אם כן מיהו ציוני אמיתי?

   אותו יהודי המוסר נפשו על הטהרה והצניעות ולא מזגזג בנושא רגיש זה ואינו נכנע ללחץ החברתי ולמה יגידו, אותו עבד ה' הוא הגנרל הדגול והמצביא הגדול המחזק לעם ישראל את האחיזה במתנה שנקראת 'ארץ ישראל', הוא המנוע האמיתי המסתתר מאחרי ההצלחות וההישגים המסתוריים של נתפס מחבל... נלכדה חוליה... סוכל פיגוע... הטיל נפל באזור פתוח... נפל ולא התפוצץ... התפוצץ - אך לא היו נפגעים...

   שהרי הבורא תלה את האחד בשני. צניעות = שלום בארץ וטובה וברכה וכל הממתקים והמתנות המפורסמים שה' הבטיח לנו בתורתו. חוסר צניעות = הקאת הארץ את יושביה, וצרות וכליה לשונאי ישראל. האמת שזה גם מעוגן בגימטרייה.

   וכיוון שכך, דווקא ביום ההיסטורי שהציונות שמה לה לסמל ואות, עלינו לעשות חשבון נפש נוקב עם עצמנו כיצד אנו מתמודדים עם הנושא הזה, שהוא הערובה והביטחון שלנו לאחיזה מושלמת בארץ ישראל, כפי שמלך המלכים הודיע לנו בתורתו.

   האמת היא שהצניעות והקדושה הם "הכל". לא רק לגבי איכות הקשר עם הבורא, אלא גם עם בני אדם. מי שדרכיו צנועות וטהורות וקדושות, הברכה שורה אצלו והקשר שלו עם אשתו וילדיו ממריא ומתעצם ומשתבח מרגע לרגע. אך מי שפרוץ בדרכיו ומחשבותיו ודיבוריו ומעשיו, את הפירות הבאושים הוא מרגיש בקשר שלו עם אשתו וילדיו. הכל סינתטי ועומד על קרעי תרנגולת ונעשה מהשפה ולחוץ בלבד.

   האמת היא שגם העוצמה והמעלה והאיכות הרוחנית של האדם ומיקומו הגיאוגרפי בהר ה', תלויים בעיקר בצניעות ובקדושה - ולא בדברים אחרים. רוצים מסמכים?

   מי לא שמע על באבא סאלי? מדובר ביהודי קדוש שנפרד מאתנו לפני כמה עשרות שנים, מלאך אלוקים עם כוחות עצומים שהיה אומר לנכה מלידה לקום מכסא הגלגלים - והחולה היה קם ברגע אחד ומתחיל לצעוד כאחד האדם. ומהיכן שאב באבא סאלי את כוחו העצום? ממידת הצניעות והקדושה המפורסמת שלו. ובשביל להבין יותר את העניין - נעלה כאן מעשה מדהים אשר ימחיש לנו את דקות הדברים, ומעשה שהיה כך היה:

   בחור צעיר ממשפחה חרדית מהעיר לונדון נעלם ביום בהיר מבלי להשאיר עקבות, הזמן חלף ודלף והיה חשש לחיי הנער, ההורים פנו למשטרה ומיצו כל צורת חיפוש אפשרית, אך למרות הכל, הבחור לא נמצא ועקבותיו נעלמו.

    בצר להם החליטו ההורים השבורים לנסוע אל הגאון רבי מאיר אבוחצירא שהיה אז בארץ ישראל, ולבקש את עצתו.

   [כמובן שהרבה קוראים מרימים כעת גבה או שנים, ומי שיש לו שלושה גבות מרים שלושתן! הרי ההורים חיפשו, המשטרה נכנסה לתמונה, כל החברים סרקו את האזור, וכולם קצרה ידם מלהשיג את הנעדר. אם כן מה כבר יכול הרב להועיל? וכי הוא קוסם? אך אל דאגה, נמשיך בסיפור והחידה תיפתר].

   ובכן, נטלו ההורים תרמיל ומקל ויצאו לדרך וכעבור זמן מה הגיעו אל הרב, ההורים סיפרו לו את פרטי המקרה וביקשו את עצתו, וצערם נגע ללבו של הרב. מה עשה?

   הרב לקח נייר ועט ושרטט על הנייר מרובע, ואמר לאבא: כאן אתה גר, הרב משך קו מאותו מרובע ואמר: זה הרחוב שלך... זה הרחוב המקביל... הנה הרחוב הבא... ברחוב הזה שהוא השלישי מביתך יש כנסייה והנה הסירטוט של הכניסה שלה. דע לך אבא יקר שבכנסיה הזו בקומה השלישית שבוי בנך, ואני מברך אותך שתצליח לשחררו בנקל.

   האב ההמום הודה לרב ונפרד ממנו לשלום, ולאחר ששב לארצו סיפר למשטרה שקיבל מידע ממקור נאמן שבנו נחטף על ידי מיסיונרים ונמצא בכנסייה שברחוב אלמוני בקומה השלישית, המשטרה בדקה את הדבר, והתברר שאכן כך היה.

    הסיפור הזה התפרסם באותו זמן ועד היום הוא מכה גלים, והוא לא נתפס בהגיון. הרי רבי מאיר אבוחצירא מעולם לא היה בלונדון! וגם אם הוא שמע פעם על המקום הזה, כיצד ידע במדויק על כל רחובות העיר? וגם אם הוא שמע עליהם פעם, מהיכן הוא ידע היכן גר אותו אב כאוב? ומי גילה לו שקיימת שם כנסיה? וגם אם הוא שמע על הכנסייה, מהיכן ידע במדויק מאיפה נכנסים אליה? ומנין לו המידע הסודי 'שהילד נחטף ונמצא שם' - נתון שהמשטרה המקומית לא ידעה?

   קדושתו המפורסמת של הרב רוממה את נשמתו להיחשף לאור הגנוז הטמון בתורה, אור שבאמצעותו ניתן לראות מסוף העולם עד סופו - גם דרך קירות, אור שבאמצעותו ניתן לראות מארץ ישראל את הנעשה בלונדון בחדרי חדרים.

   ואם כבר נכנסנו לנושא הצניעות והקדושה והבאנו כאן מעוצמת מי שחי כך, ברשות הקוראים נעלה כאן סיפור נוסף שיחדד לנו את החושים ויבליט לנו עד כמה צריך לשמור על צביון הקדושה והטהרה ולא ליפול בכך אפילו שלא במתכוין, והנה הסיפור:

   ר' אהרון קוטלר זצ"ל, אחד מעמודי העולם שהיה ליהדות, נמנה על אותם הבודדים שזכו לעבור את השואה הארורה - ולהישאר בחיים, וכאחד שכזה, אין ספק שהוא ידע "בדיוק" מה עומק הזוועה הטמונה במילה "שואה".

   מסופר על צדיק זה שלעת זיקנתו נחשף פעם אחת ברחוב "למעשה אסור", מעשה שבורא עולם כתב עליו את המילה "לא". באותו רגע נזדעזע הרב מכך שמראֶה אסור חדר לעיניו, הצער אחז בו והוא נצמד אל קיר הרחוב ופרץ בבכי, ואמר: ריבונו של עולם! את כולם לקחת [בשואה]. למה השארת אותי?

   רבי אהרון קוטלר זכה לפתח את הרגש הרוחני - ולהבין שטומאה זה הרס רוחני רב, עד כדי כך שכאשר הוא ראה מראה אסור "שלא באשמתו", זה גרם לו צער נורא - והוא שאל את נפשו למות. ובאמת מה רע "רק להסתכל" על דבר פסול?

   חכמנו גילו לנו "שרְאִייה זה סוג של התחברות", ומי שרואה דבר פגום - זה מחלחל בו ומשפיע עליו, וכמו שנפסק בהלכה שאסור להסתכל על עבודה זרה, שהרי "הסתכלות" זה סוג של התחברות - וזה משפיע על האדם (עיין בחינוך רי"ג), והיום בעידן הצ'יפ והציפס והשבבים האלקטרונים, קל לנו יותר להבין זאת.

   שהרי היום ניתן עם "עין אלקטרונית" של שלט רחוק, להדליק מזגן, להדליק אור, להטיס טיל אטומי וכו', ואנו יודעים שיש "חיבור אלחוט" על ידי עין אלקטרונית, ובעצם מדובר בחיבור גמור, וזה עוזר לנו להבין שגם האדם מבצע עם העין הבשרית שלו חיבור רוחני "אלחוטי", ואם הוא מסתכל בדברים טהורים וקדושים - אזי "באמצעות העין" הוא מפעיל את מערכות הקדושה בנשמתו ומתחבר אל הבורא, ובאמצעות העין הוא יכול גם להפעיל מערכות אחרות.

   במילים יותר ברורות, היכן שאדם מסתכל לשם הוא מחובר, ושם הוא נמצא.

   האמת שמדובר בנקודה מאוד רגישה ועדינה, ולא לכולם יש את הזכות להבינה. אך מי שהבין את הנקודה הזו, סימן שנשמתו אצילית וטהורה, ואשרי חלקו.

   לאחר שהבהרנו היטב את הנקודה והבלטנו שאחיזתנו בארץ תלויה בשמירת הקדושה והצניעות - כפי שהבורא הכריז בתורתו, חובה על כל ציוני "אמיתי" להפנים את המסר ולהתחזק בנושאי הקדושה והצניעות. ומי שנוהג אחרת, מי שמזלזל בקדושה ובצניעות ועל ידי זה  גורם שהארץ תקיא אותנו ויהיו לנו כאן צרות ואסונות, צר לנו לאכזב אותו, אבל "בורא עולם" מכריז בספר התורה, שהיהודי הזה לא ציוני אמיתי, אפילו אם הוא יושב בבית הנבחרים ומנהיג מפלגה שמנה, ואפילו אם הוא אוחז בשרביט ההנהגה ויושב בכסא של ראש הממשלה.

   מי חולק (על התורה ועל אלוקים)?