קרבן הפסח המילה ואברהם
ניראה לרמז על עניין הפסח,שנאמר "והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם" וגו' (שמות יב,יג)ופירש בעל הטורים 'והיה הדם לכם-לכם בגימטריה המילה,שבאותו לילה מלו'. ניראה שזה רומז שהמילה קשורה לפסח. לכן פרש"י "לכם" ששמו את הדם מבפנים הכניסה.שלכאורה מה זה עוזר שזה מבפנים ולא מבחוץ להראות את הדם שהם כאן בנ"י(כשה' יפסח)?-אלא זה בא לרמז שהפסח מרמז על המכוסה בבנ"י,וזהו מילה שמכוסה מצניעות(מעבר לכך שמצרים מקום טמא ולא ראוי שהדם יהיה בצד הטומאה..) וכן דם המילה דומה לדם הפסח. וניראה שזה רומז לאברהם שהצטווה על המילה,שלאברהם נאמר בברית בין הבתרים על גלות מצרים והגאולה,ולכן זה קשור לאברהם.וניאה שבפרט קשור להכנסת המלאכים בפרשת "וירא" בכאבו מהמילה,ששם היה גם מלאך שהחריב את סדום(וכן מופיע מיד מהפכת סדום) שזהו כמו מצרים שמתו.כן דומה שבסדום ניכנסו המלאכים ורצו להרע להם (עד שהוכו בסנוורים) כך גם במצרים ניכנסו בנ"י והמצרים הרעו להם ולבסוף הוכו. שם נאמר "ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום"(בראשית יח,יח)ובמצרים כך נעשו בנ"י "עם בנ"י רב ועצום"(שמות א,ח) ונאמר שם על אברהם "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"(בראשית יח,יט) ונאמר ביבמות (עט,א) 'שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגמ"ח... גמ"ח דכתיב "למען אשר חצוה את בניו ואת ביתו" וגו'.סימנים אלו הם המוכיחים על בנ"י,וזה קשור ליציאת מצרים שלכן אומרים בהגדה 'הא לחמא עניא' להראות מי אנו-שאנו בעלי חסד(הגראי"ה קוק זצוק"ל זיע"א). ומימלא זה קשור לנאמר אצל אברהם.. וניראה שכנגד הצדקה "וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת"(יב,לה) שזה נתינה שמזכיר מעין צדקה. ואצל אברהם אכלו האורחים,כך בפסח אין זה קרבן יחיד אלא קרבן של חבורה. בפסח "ואכלתם אתו בחפזון"(יב,יא) מעין "ואל הבקר רץ אברהם"(בראשית יח,ז) שריצה זהו חפזון(וכן נאמר שם "וימהר לעשות אתו").ובזכות ריצת אברהם לבקר זכו בנ"י ביציאת מצרים לשלו(ב"מ פו,ב) ובין בקר(באברהם) לשלו(בבנ"י) יש את הצאן שזהו קרבן פסח. ובכלל בזכות הדברים שאצל אברהם שם,זכו בנ"י כנגד זה לדברים במדבר סיני(שם) כך שזה כרמז שיציאת מצרים(המדבר) קשור לאברהם(ולכן גם נאמר שיקחו ממצרים ממון כדי שלא יגיד אברהם שועבדום ועינו אותם אבל לא יצאו ברכוש גדול כנאמר לו,הרי שיש קשר לאברהם שדווקא הוא הטוען ולא שאר האבות,והרי נאמר על בנ"י,והם אבותינו אז מדוע לא יטענו כמו אברהם? כך שקשור אליו במיוחד[מעבר לזה שלו נאמרו הדברים]) והנה גם אצל אברהם לא ניתן לחם (כי פירסה שרה נידה) הרי שזה דומה לפסח שבו אין חמץ. ואברהם נתן למלאכים 3 לשונות בחרדל(שם) שזה הכי טוב וזהו השלמות,וכנגדו (לרמז)בפסח צולים אותו בשלמות השה-כולו כאחד. ואולי צלי שהוא ניצלה ישר מהאש,מעין שה' הוציא את החמה מנרתיקה אותו יום... ואמנם נאמר לאברהם על גלות והגאולה בברית בין הבתרים,שזה קודם למלאכים,אולם זה נאמר כנבואה וברית על העתיד,ואילו הכנסת האורחים אצל אברהם היתה ה'מעשה אבות סימן לבנים' שהיסוד השורש שבאבות שאח"כ מתגלה בבנ"י. כך בזכות מה שאברהם עשה זה נטוע בבנ"י ולכן ראוים שיעשה להם דברים אלו ויצטוו על אלו,שהכל דבר ועניין אחד בשורשו...