"והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר"(כו,ל). 'אילין דר' הושעיא ודבר פזי הוון שאלין בשלמיה דנשייא בכל יום(המשפ' של ר"ה והמשפ' של בר פזי היו שואלים בשלום הנשיא בכל יום)והוון אילין דרבי הושעיא עלין קדמאי ונפקין קדמאי(משפ' ר"ה היו ניכנסים ויוצאים ראשונים)אזלין אילין דבר פזי ואיתחתנית בנשיאותא(הלכו משפ' בן פזי והתחתנו עם משפ' הנשיאות)אתון בעין מיעול קדמאי(רצו לעלות ראשונים)אישתאלת לרבי אימי(שאלו את רב אמי)אמר לון רבי אימי(ענה להם ר"א)"והקמות את המשכן כמשפטו" וכי יש משפט לעצים?-אלא אי זהו קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון-בדרום ינתן בדרום'(ירושלמי שבת יב,ג)בפשטות למדו מהמשכן כמו שהעצים לא משנים כך גם באדם-שאין שוני.ואולי למדו "כי האדם עץ השדה" ולכן הקרשים מסמלים את האדם,ומימלא בקרשים לא משנים כי כך גם צריך להתנהג בין בני אדם.ואולי גם רמז "אשר הראית בהר" שבסיני ה' הראה למשה דור דור ודורשיו דור ודור ומנהיגיו, ולכן כעין רמז על חשיבות בין בני אדם.
והנה הקשה הי"מ שבהמשך נאמר סיפור דומה על 2 משפ' שהיו עולים לשאול בשלום הנשיא,משפ' אחת היו חכמי עצה והשניה הדיוטות,והחכמים היו עולים בראש,ואח"כ ההדיוטות נעשו ת"ח,ואז נאמר שהם יעלו הראשונים.לכאורה זה סותר?-ותרץ שהחיתון היה רחוק ולכן לא היו ראוים לכבוד בשביל זה,אלא שהנשיא רצה לכבדם,ואילו בת"ח זה מעלתם שיכנסו ראשונים.והקרבן עדה תרץ שמשפ' ר' הושעיא היו קרובי נשיאות,ולכן עכשיו כשמשפ' בר פזי התקרבה לנשיאות הם נעשו שווים,ולכן נישאר שמה שבהתחלה החשיבו אותם כך ישאר אע"פ שעכשיו שווים.
ואולי אפשר שהנה על העצים נאמר צפון ודרום,ולכאורה מדוע לומר כיוונים ולא רק כללי שלא להעביר מצד לצד?-והקרבן עדה פרש 'ינתן בצפון-ששם שולחן,ינתן בדרום-ששם המנורה' ומדוע זה משנה ליד השולחן או המנורה?-ובפשטות ליד המנורה יותר חשוב וזהו העניין שלא להעביר כבוד מאחד לשני(אם כי בפשטות עצם זה שיש צדדים אומר שיש מקום לכל אחד במקומו ולכן שלא להחליף ולאו דווקא ליד המנורה או השולחן)ואפשר גם שזה בא לומר שחשיבותם אינה עצמאית אלא מעצם המצאותם ליד משהו חשוב.ומימלא כאן במשפ' ,אצל ר"ה ובן פזי החשיבות אינה מעצמם אלא מתוקף כך שהתקרבו לנשיאות כך שזה כעין כבוד של ליד,ולכן בזה לא משנים כבוד ונישארים באותו מקום.אבל במשפ' של הדיוטות שנעשו ת"ח החשיבות היא מצד עצמם,מעצם זה שהם ת"ח,ולכן בזה כן משנים מקום כי עכשיו מקומו אינו בצד זה אלא חשוב יותר.
ואולי אפשר לחברו להמשך הפסוקים "ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים"(כו,לא)ופרש"י:'פרכת-לשון מחיצה הוא...דבר המבדיל בין המלך ובין העם,...מעשה חשב-..שזו היא אריגה של שתי קירות והציורין שמשני עבריה אינן דומין זה לזה,כרבים-ציורין של בריות יעשה בה.' שקודם נירמז על אנשים ולכן גם סמוך לו מרמז על אנשים,וזהו שיוצרים בה צורת אנשים-לרמז על אנשים,ומשני הצדדים הם לא ניראים אותו דבר-כעין רמז שמה שלנו ניראה כדבר ברור,לא אומר שמהצד העליון-מצד ה'-זה כך,מעין שקודם אצל המשפ' לנו ניראה מי שקרוב לנשיא הוא הכי חשוב,אולם מצד ה' אין זה כך,שהעובדה שקודם ניתן להם הכבוד,ולכן עכשיו אין לשנות כי הוכח שה' רוצה בכבודם.ולכן ממשיכים לתת את הכבוד למשפ' ר"ה שהוכח שה' רצה בכבודם.וע"פ מה משתנה החשיבות?-זהו פרגוד שמבדיל בין המלך,ה',והעם.שהקשר של ה' עם כלל העולם יורד דרך הצדיקים והקדושים.וכן יש משפ' שאחראיות על תיקון וקדושה מצד זה ויש מצד אחר,כמו שולחן ומנורה שהם עבודות שונות.אמנם כולם מתאחדים לקדושה(משכן אחד)לה',אולם יש בעולם חשיבות יתרה לזה מזה(משפ' זו ממשפ' זו)שכך זה חשיבותם בקדושה.לכן מצד ביקור הנשיא משפ' ר"ה חשובה ממשפ' בן פזי,אע"פ שאילו עכשיו היו עולים פעם ראשונה היו משפ' פן פזי עולים ראשונים,כיון שמתחילה משפ' ר"ה עלו ראשונים,מוכח שה' שולח דרכם חשיבות.כך זה בכל דברי הקדושה בעולם,ולזה רומזת הפרכת.ואולי רמז בשם המשפ' =רב הושעיא =לשון ישועה,בן פזי=לשון ממון-פז.כך מהצד החיצוני משפ' בן פזי התקרבה לנשיאות שיש בה(בנשיאות)עושר רב וזה מתאים למשפ' בן פזי.אולם מהצד הפנימי הנשיא צריך לדאוג לבנ"י מהצרות שבאות עליהם,וזהו הישועה שהוא צריך לעשות,וזה המהות היותר פנימית וחשובה בנשיאות,ולכן מצד הקדושה-מצד רצון ה'-משפ' ר' הושעיא חשובים יותר בקשר לנשיאות,ובפרט לעליה לומר שלום שזה שם של נחת וישועה שלמה(שם ה' שלום).
