צבא סוריה החל במתקפה אכזרית על מעוזי המורדים

בימים האחרונים מדווח בהרחבה בכל אמצעי התקשורת, בארץ ובעולם, על המתקפה חסרת התקדים שהצבא הסורי החל להנחית על מעוזי המורדים. לראשונה החל הצבא הסורי בהפעלת מטוסי תקיפה וכן מסוקי קרב להפצצת העיר חומס (שנחשבת למעוזם העיקרי של המורדים) ויעדים נוספים. יחידות ארטילריה של הצבא מפגיזות בתותחים ללא הרף את העיר, בלא שום אבחנה, וגורמות להרג של מאות אזרחים, נשים וילדים. ביומיים האחרונים החל צבא סוריה גם לקדם יחידות חיל רגלים ושריון לתוככי העיר חומס, תוך כדי ניהול קרבות קשים עם המורדים המתבצרים בשטח הבנוי.

הגורם המרכזי להסלמה

במשך החודשים הרבים מאז החל המרד בסוריה כמעט ולא נעשה שימוש בחיל האוויר הסורי, ואף לא בירי תותחים לעבר מרכזי אוכלוסיה. אביו של נשיא סוריה הנוכחי, עשה שימוש נרחב באמצעים כאלו לדיכוי המרד בעיר חמה לפני כשלושים שנה, וגרם לטבח המוני של כ- 20,000-30,000 אזרחים. אולם, בשאר אסד נמנע מכך היות וחשש מתגובה בין-לאומית חריפה שתביא להתערבות צבאית אירופית-אמריקנית לטובת המורדים (כפי שהיה בלוב כאשר הופעל שם חיל האוויר כנגד המורדים). הגורם המרכזי שהביא להסלמה ולמתקפה האכזרית הנוכחית הינו הגיבוי הרוסי-סיני התקיף שניתן לסוריה במועצת הבטחון של האו"ם, והווטו שהן הטילו על הצעת החלטה לגנות את סוריה במועצה. ווטו זה נתן לאסד את הגיבוי המלא לבצע את הטבח הנורא בבני עמו, וזאת מתוך ידיעה ברורה שרוסיה וסין יסכלו כל מהלך נגדו בזירת האו"ם, ולא יתנו לשום קואליציה להתגבש כנגדו ולהפילו (כפי שנעשה בלוב).

ניתוח יחסי הכוחות

ניתוח יחסי הכוחות הצבאיים מורה אף הוא על סיבה נוספת להסלמה. על פי מכוני מחקר בעולם העוסקים בחקר צבאי (janes, iiss, inss) מנה הצבא הסורי לפני המרד כ- 400,000 חיילים, והיה אחד הצבאות הגדולים במזרח התיכון. כיום מקובל להעריך שערקו לפחות כ- 40,000 חיילים, שמרביתם לוחמים כנגד הצבא הסורי במסגרת "צבא סוריה החופשית". אליהם הצטרפו גם אלפים רבים של אזרחים נושאי נשק (חלקם חיילי מילואים/מיליציה לשעבר), והם מסתייעים בהברחות נשק ותחמושת, ובהכוונה טורקית. מכאן עולה שיחסי הכוחות הם בערך 360,000 חיילים מול כ- 50,000 מורדים. לכאורה, אלו יחסי כוחות גרועים, ובפרט שלרשות צבא סוריה עומדות יחידות אוויר, ים, ונשק כבד כתותחים טנקים וכו'.

אולם, כנ"ל, צבא סוריה נמנע מלהפעיל (עד לפני כשבוע) את כוחו האווירי (והימי) ואת סוללות התותחים. בנוסף לכך, מול הטנקים הסורים הפעילו המורדים בהצלחה רבה אמצעי נ"ט פשוטים ויעילים כמו מטולי rpg ובקבוקי תבערה מתוצרת בית, והשתמשו במחסה וביתרונות הגדולים שמעניקה לוחמה בשטח בנוי וצפוף אוכלוסיה.

גם יחסי הכוחות אינם כה גרועים כפי שנראה בהשקפה ראשונה, וזאת משום שחלק נכבד מצבא סוריה אינו משתתף כלל בלחימה מכיוון שהוא פרוס בחזית רמת הגולן ונמצא בכוננות תמידית מול ישראל. בנוסף לכך, יחידות העלית של צבא סוריה (בעיקר קומנדו ושריון איכותי) פרוסות באופן תמידי בקרבת דמשק ומהוות את קו ההגנה האחרון של המשטר, ולפיכך ניתן להעריך בסבירות גבוהה שגם הן אינן משתתפות בלחימה, אלא נשמרות למקרה חירום אמיתי בו הצבא הסורי יקרוס והמשטר יאלץ להילחם על חייו (או להימלט).

עוד ניתן להעריך, כי חלק נכבד נוסף מהצבא הסורי אינו שייך כלל להשתתף בדיכוי המרד, וזאת משום שהוא מצריך לחימת חי"ר אינטנסיבית בשטח בנוי שהוא שאינו מאומן אליה כלל ולכן ברור שאינו נוטל בה שום חלק (המדובר בכ- 150,000 חיילי הגנה אווירית, חיל אוויר, חיל ים, יחידות לא קרביות ויחידות שירותים שונות (כך ניתן להעריך על בסיס נתוני מכוני המחקר הנ"ל)). כך שסביר להניח שיחסי הכוחות האמיתיים הם בערך 120,000 חיילים מול כ- 50,000 מורדים. אלה וגם אלה פרוסים ונאבקים ביניהם בכל רחבי סוריה. תורת הלחימה הצבאית גורסת כי בקרב הגנה, על התוקף להבטיח יחסי כוחות של 3 כנגד 1 על מנת להבטיח את נצחונו, והיות ומדובר כאן בקרב הגנה של המורדים (המסתייעים בשטח הבנוי כנ"ל) לכן היה קשה מאוד לצבא הסורי להדביר את המרד. נכון להיום, איבד הצבא את שליטתו על כמחצית משטח המדינה, וכוחותיו פרוסים בחזיתות רבות בנסיון נואש לשמר את השליטה בשאר השטח (בפרט באזורי דמשק וחלב, ואיזור החוף).

זוהי הסיבה לכך שהצבא החל להפעיל גם מטוסים, מסוקים וכן תותחים, כנגד המורדים המתבצרים בלב אוכלוסיה אזרחית, וזאת בנסיון להכריע את המרד על ידי שימוש בכח האש העדיף בהרבה שיש לו.

צביעות בין-לאומית

על צביעותן של רוסיה וסין אין צורך להכביר מלים. בשל אינטרסים (כלכליים בעיקר) הן הטילו ווטו במועה"ב ובכך הן מאפשרות את הטבח הנורא וחסר המעצורים באזרחי סוריה. אולם גם ידי ארה"ב ואירופה אינן נקיות. בלוב – המשופעת בנפט, ואשר זרם הפליטים ממנה הגיע ישירות לאירופה – הן מיהרו להתערב, אולם בסוריה הן מתמהמהות ומגמגמות. גם אם מעורבות צבאית מלאה אינה באה בחשבון מבחינתן (בשל חשש מעימות עם רוסיה) הרי שעליהן לכל הפחות לדאוג לסיוע הומניטרי לאוכלוסיה, להקים איזורים בטוחים (ו/או אסורים לטיסה), ולסייע בנשק וציוד למורדים.

הנסים לטובת עם ישראל

ברור כי תהליך המהפיכה בסוריה הינו נס גלוי וגדול לטובת עם ישראל. במשך שנים רבות היוותה סוריה את "ראש החץ" במאבק הערבי בישראל, הקימה והפעילה ארגוני טרור (ביניהם ה"פתח") ותוקפנותה נחשבת לגורם המרכזי שהוביל למלחמת ששת הימים. גם בשנים האחרונות המשיכה סוריה במדיניותה התוקפנית ובתמיכתה בארגוני הטרור, חיזקה את קשריה עם איראן, הקימה כור גרעיני שנועד לפיתוח נשק אטומי (הכור הופצץ לפני ארבע שנים ע"י ישראל ע"פ פרסומים זרים), חימשה את החיזבאללה בטילי נ"ט ונ"מ ובאלפי רקטות וטילים ארוכי טווח, המשיכה בייצור טילי סקאד ונשק כימי (רה"מ לשעבר, אריאל שרון, אמר כי לרשות סוריה מאגר הנשק הכימי הגדול ביותר במזה"ת) וככל הנראה היא עוסקת גם כיום בפיתוח נשק ביולוגי קטלני, וממשיכה לשאוף לפתח נשק גרעיני.

גם בהיבט האזורי היחלשות המשטר הסורי וקריסתו הצפויה הינם נסים גלויים ממש, וזאת משום שדרך סוריה עוברים כמעט כל הנשק והתחמושת האיראנים לחיזבאללה (וכנ"ל סוריה בעצמה גם מחמשת אותו). זו הסיבה לכך שארגון זה גם מסייע לדיכוי המהומות בסוריה (ללא הצלחה). נפילת המשטר הסורי תהווה לפיכך מכה נוראית עבור הארגון וספק גדול מאוד אם יוכל להשתקם ממנה. גם ארגון החמאס נפגע בשל המהפיכה היות ומפקדותיו היו ממוקמות בדמשק ורוב ראשיו ופעיליו כבר נאלצו לעזוב אותה. סוריה היא גם בעלת הברית היחידה של איראן במזה"ת ונפילתה תבודד אותה לחלוטין (גם איראן שלחה מומחים לסוריה על מנת לסייע בדיכוי הברוטאלי של ההפגנות, וצעד זה צפוי לגרום בעתיד לנתק עם ההנהגה החדשה שתקום). בכירי האופוזיציה הסורית כבר הכריזו כי אכן עם לאחר עלייתה של הנהגה חדשה בסוריה, ינותקו הקשרים עם איראן, חיזבאללה וחמאס, וכי בנושא רמת הגולן סוריה תפעל אך ורק באמצעים דיפלומטיים ומו"מ ולא באמצעים צבאיים (וזאת בניגוד גמור למשטר אסד המכין את צבאו במשך שנים למלחמה ח"ו). כבר היום פונים גורמי אופוזיציה סורית לגורמים ישראלים ויהודים בבקשת עזרה מול המשטר הסורי. בנוסף לכך, ברור כי הווטו הרוסי-סיני – שהוביל ישירות לטבח בשבוע האחרון – יוביל גם לחיזוק הקשר בין ההנהגה החדשה שתקום לבין ארה"ב על חשבון הקשרים עם רוסיה וסין, דבר שיהווה התפתחות חשובה לטובת ישראל.

התפתחות נוספת, חשובה ומבורכת מאוד לטובת עם ישראל, הינה הידרדרות היחסים של תורכיה עם סוריה. בתקופה שקדמה למהומות חיממה תורכיה מאוד את יחסיה עם סוריה ועם איראן, חיזקה את שיתוף הפעולה הצבאי איתן (כולל תרגילים צבאיים משותפים עם צבא סוריה) ולמעשה החלה ליצור עימן ציר צבאי-מדיני חזק שיכל להוות איום גדול על ישראל רחמ"ל (בפרט על רקע ההחרפה ביחסי ישראל-תורכיה לאחר השיט לעזה). אולם עם התגברות זרם הפליטים מסוריה לתוך תורכיה, ועם התרחבות הטבח שמבצע אסד במוסלמים-סונים, נאלצה תורכיה (המוסלמית-סונית) לעצור את שיתוף הפעולה לחלוטין, המסחר הענף עם סוריה הופסק, הגבול היבשתי והאווירי ביניהן נסגר, תורכיה פרסה יחידות צבא בגבול וגייסה מילואים, ואילו סוריה הניעה מאות טנקים לאזור הגבול, והיא מבצעת תרגילים צבאיים רחבי-היקף על מנת להרתיע את תורכיה וברית נאט"ו מנקיטת צעדים צבאיים כנגדה. כיום תורכיה ניצבת לצד מדינות אירופה, מאיימת על סוריה בצעדים חריפים וקשים, וגם יחסיה עם איראן (התומכת בסוריה) הידרדרו ביותר - עד כדי איום איראני על טורקיה. זהו נס גלוי ובבחינת "סכסכתי מצרים במצרים" (ישעיה י"ט,ב')!

ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל') עמוס ידלין, העריך כי המשטר הסורי (המהווה לדבריו את "מקור הרוע" במזה"ת) יוחלף ככל הנראה בהנהגה מתונה, שתהיה נוחה הרבה יותר למערב ולישראל.

יש לציין כי גורמי אסלאם קיצוני בסוריה הינם בעלי היקף מצומצם ואינם צפויים להשתלט על השלטון באף תרחיש.

"למכה מצרים בבכורים כי לעולם חסדו"

אחד הניסים הגדולים שהרבי מלך המשיח דבר עליהם בקשר למלחמת המפרץ היה ש"בכורי אומות העולם" בעצמם לחמו בעיראק בלא שישראל תתערב בכך, ושזהו כמו בנס שאירע ביציאת מצרים, וכפי שחז"ל מבארים את הפסוק בתהלים (קל"ו, י') "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו" – שלפני יציאת מצרים לחמו בכורי מצרים עצמם – ששמעו על מכת בכורות הקריבה לבוא – על מנת שבני ישראל יוכלו לצאת ממצרים, והרגו הרבה מבני משפחותיהם ועמם (כמתואר במדרש תהלים על הפסוק הנ"ל ובמדרש שמות רבה פרשת בא).

וכך גם בסוריה כעת – כאשר הצבא הסורי עצמו מתחלק לשני חלקים הלוחמים האחד בשני!

ברור ופשוט כי הנסים הגדולים - המתרחשים בכל המדינות במזרח התיכון ומעבר לו - הינם חלק מתהליך הגאולה האמיתית והשלימה!