chiddush logo

תורת רשב"י תורת גאולה, לג בעומר

נכתב על ידי יניב, 29/4/2021

מביאים מהזוהר שע"י לימוד זוהר מביאים את הגאולה: 'בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַריִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן (דברים לב) "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵ'ל נֵכָר”' (זוהר נשא קכו,א). ברור שדבר זה יש בו סודות. אולם ע"ד הפשט נראה שהסיבה בזה היא שבספר הזוהר מגלים את סודות התורה, וכך מתקרבים לחיבור לדעת את ה' כעין לעתיד שנאמר בו: “כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא,ט). לכן בלימוד הזוהר (וסודות התורה) מתקשרים למעלת לעתיד לבא, ובכך עושים הכנה וחיבור לעניין זה בעולם, ולכן בעקבותיו מתקרבת ובאה הגאולה. נראה שזה מרומז בשמו של רשב"י: רבי שמעון מלשון שמיעה, ששומעים את תורתו שבה גילוי חיבור לנסתר, ובכך חיבור עמוק לדעת את ה' (כמובן שאי אפשר לדעת כלום בה' מרוב מעלתו ועמקותו, אלא הכוונה בידיעה של גילויו בעולם, בשכינת ה' ובפעולותיו בעולם). הסודות מחיים את הרוחני באדם לידבק בשורשו בחיבור לה', שכך מחיה את נפשו, שזהו 'בר יוחאי', מלשון חיים, שחיים אמיתים זה חיים של דבקות בקודש (שלכן תמיד צדיקים נקראים חיים והרשעים נקראים מתים [ברכות יח,א-ב]) [גם 'יוחאי' גימטריה 'חי טוב', שזהו חיים של דבקות בטוב – בה']. שבלימוד תורת רשב"י – תורת הסוד מחיים את נפשנו לידבק בה', ובכך גם לדעת את ה'. נראה שלכן במיוחד ברשב"י מתגלה ההתנגדות הגמורה לשלטון גוים בארץ, שרואה בזה רק רע (שבת לג,ב), כיון ששלטון גוי בארץ זה חלק מהגלות, שזה ההיפך ממהותו של רשב"י שדבוק בתורתו בגאולה (אולי זהו שמעון = ש-מעון, שא”י שהיא מקום מעון ה' כביכול, קשורה דווקא לבנ”י צאצאי שלושת האבות, שזהו ש' שבגימטריה קטנה זה ג'). לכן גם נראה שבעקבות דבריו נגד שלטון הגויים גזרו עליו מיתה ולכן ברח והתחבא בתחילה בביהמ"ד ואח"כ במערה, שם היה טמון באדמה: ' … אמרו ... שמעון שגינה יהרג. אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא. כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי. כי תקיף גזירתא א"ל לבריה: נשים דעתן קלה עליהן, דילמא מצערי לה ומגליא לן. אזלו טשו במערתא. איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא, והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא. כולי יומא גרסי, בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו, והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו. איתבו תריסר שני במערתא. אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא, אמר: מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה?' וכו' (שם). שדבריו נגד השלטון של רומא זה משום שזהו גלות, ולכן כנגד זה התגלה שרצו להרגו, שגלות זה קשר למיתה מצד האמת (בשל הפגיעה האדירה ברוחניות), וברח לביהמ”ד ולמערה שם למד בהיותו מכוסה בחול – באדמת א”י, כגילוי שדברי תורתו הם מקשר עמוק לארץ, שיסודו בחיבור קדושה גדול בין בנ”י לא”י, והוא יסוד לגאולה, ולכן אליהו שהוא מבשר הגאולה הוא זה שגילה לו שיכול לצאת לאחר 12 שנה כעין כנגד בנ”י (י"ב השבטים). במערה נעשה לו נס ונברא לו חרוב ומעין מים, כרמז שתורתו קשור לגאולה, שזהו חרוב שנותן פירות לאחר שבעים שנה ('אמר ליה: האי עד כמה שנין טעין? אמר ליה: עד שבעין שנין' [תענית כג,א]), שזה מרמז לשבעים זקנים (שמגלים את התורה בבנ”י), שהסנהדרין יושבים בלשכת הגזית, ובמקדש נאמר לעתיד לבא: “וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה" וגו' (יחזקאל מז,א) 'אמר ר' פנחס משום רב הונא צפוראה: מעין היוצא מבית קדשי הקדשים בתחילה דומה לקרני חגבים' וכו' (יומא עז,ב). לכן קה"ק מרמז על התורה, וזה מתגלה במעין, כך נעשה לרשב"י נס של חרוב ומעין מים, כרמז שתורתו יסודה בקשר לא"י (שהמקדש הוא שיא קדושת הארץ), וקשורה לגאולה. לכן כשיצא מהמערה וראה אנשים עובדים זה לא היה חיובי בעיניו, כי חי כלעתיד לבא שכל העולם מתוקן לשבת וללמוד תורה, ואין צורך לעבוד עבודה קשה בשל קלקול חטא עץ הדעת, ואף הגוים יעבדו בשבילנו. וה' החזירו למערה לומר שכרגע עדיין העולם לא הגיע לזמן הגאולה, ולכן יש לראות בחיוב את העבודה הקשה של האנשים (שיש בזה תיקון לעולם), ור"א נרגע רק כשראה קשר לשבת: 'נפקו. חזו אינשי דקא כרבי וזרעי. אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה? כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם. הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא, אמרי משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם. נפקו. כל היכא דהוה מחי ר' אלעזר, הוה מסי ר"ש. אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות. אמרו ליה: הני למה לך? אמר להו: לכבוד שבת. ותיסגי לך בחד? - חד כנגד (שמות כ, ז) "זכור", וחד כנגד (דברים ה, יא) "שמור". א"ל לבריה: חזי כמה חביבין מצות על ישראל. יתיב דעתייהו' (שבת שם). אמנם רשב"י טען לר"א על חביבות המצוות על ישראל, אבל זה התגלה במיוחד דווקא בשבת, בשל שהיא כנגד לעתיד לבא: 'שבת אחד מששים לעולם הבא' (ברכות נז,ב), כיון שראיתם שנובעת מתורתם – תורת הסוד, קשורה בקשר לגאולה. (לכן גם זה היה בלקיחתו שני הדסים לשבת כנגד זכור ושמור, שזה כנגד קשר הגאולה בשתי שבתות: 'אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים, שנא' (ישעיהו נו, ד) "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתיב בתריה "והביאותים אל הר קדשי" וגו'' [שבת קיח,ב], ששתי שבתות נראה שכנגד זכור ושמור [הלימוד הוא מזה שנאמר “שבתותי” בלשון רבים, אולם למה דווקא שנים? אלא נראה שזה משום שמירת שבת אחת למעלת "זכור”, ושמירת שבת אחת למעלת "שמור”, שאז חלה מעלת קדושת השבת בשלמות ומחילה את השבת הגדולה – שזהו לעתיד לבא שהוא כשבת]). בשרו של רשב"י נעשה פצעים מהחול, כעין שלעתיד החולין כביכול יתחדשו בקדושה, כך גופו פצעים שכעין שינוי בגוף (שלא נשאר בשר רגיל), וזה בא עם כאב כרמז: 'תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא' וכו' (ברכות ה,א). שכך אצלו היה גילוי של חיבור תורה (שלמד מכוסה בחול) עם א"י (אדמה בה התכסה, וכן בכלל היה במערה בשל דבריו על א”י שלא ראוי שתהיה ביד הגוים שאינם באמת מתחברים לה, שלכן לא עשו בשביל א"י אלא רק לעצמם]), וזה קשור לגאולה (שזהו גילוי תורתו תורת הסוד שמחוברת חזק לא"י, ולכן קשורה לגאולה). נראה שלכן יום ההילולה של רשב"י (בין אם זה שנפטר ביום זה או קיבל הסמכה אז או כל פירוש אחר) הוא בספירת העומר שהיא הזמן שלקראת חג שבועות – חג מתן תורה (ראה ב'תורת המועדים' – 'חג שבועות כחג התורה', למרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, שמסביר באריכות את החישובים לדעות השונות), שבזמן זה התקדשו לקראת מתן תורה, שבו היה גילוי של גאולה, שלא ישתעבדו בנו הגוים: 'לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר (דברים ה, כה) "למען ייטב להם ולבניהם עד עולם"' (ע”ז ה,א), או אפילו יותר מזה ע"פ הדעה השניה: 'דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם", חבלתם מעשיכם "אכן כאדם תמותון"' (שם). וכן זה ספירה כעין ספירת היובל, שהוא נקרא "עולם”, שזהו כעין עולם חדש מתוקן בקדושה, כעין גילוי של לעתיד לבא שהעולם יהיה מתוקן. וזה בל"ג בעומר, ש"גל" כרומז שתורתו מאירה את העינים לראות את גילוי ה', שזהו כנגד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" (תהלים קיט,יח), ששיאו יהיה לעתיד לבא שדעת ה' תתגלה בעולם, וכיום יש ניצוץ לזה בתורתו של רשב”י. כנראה שלכן ביום זה פסקו תלמידי ר"ע מלמות, שע"פ אגרת ר"ש גאון מתו תלמידי ר"ע הראשונים בשמד, והסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל ('מועדי ישראל' – 'ימי הספירה באספקלריית הדורות') שכנראה זה היה בעקבות גזירות שמד בעקבות כשלון מרד בר כוכבא. במרד בר כוכבא ראה ר"ע בבר כוכבא גילוי של משיח, ואף דרש זאת בפס' כמו שמעיד רשב"י: 'תני ר' שמעון בן יוחי: עקיבה ר' היה דורש (במדבר כד, יז) "דרך כוכב מיעקב" – דרך כוזבא מיעקב. ר' עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר: דין הוא מלכא משיחא' וכו' (יר' תענית ד,ה). שמדגיש רשב"י 'עקיבה רבי', שר"ע הוא רבו, שבכוונה הזכיר כך כדי להדגיש שתורתו שקשורה לסוד – שהיא תורת גאולה, קשורה בר"ע שהיה לומד בתורה גילוי של קשר לגאולה במציאות. שכך גם הוא ממשיך את תורתו כר"ע, תורה הקשורה בגאולה, ולהבדיל מתלמידי ר"ע הראשונים שמתו כיון שחטאו, הוא לא חטא ולכן הוא ניצל מהמוות של גזרת המלכות שגזרו להרגו (שברח למערה וכו'). לכן הם מתו בהקשר לגאולה – בקשר למרד בר כוכבא, ואילו הוא ניצל ממוות (ממה שגזרו עליו על שדיבר נגד רומא, כגילוי של גאולה שלא תחת יד הגוים), וקשור בתורתו לגילוי הגאולה – לקירוב הבאת הגאולה. לכן הוא כתיקון להם (ולכן הוא היה במערה י"ב שנים בגלל הגזרה, והם מתו י"ב אלף זוגות בגלל גזרה), ולכן הם פסקו למות ביום שהוא חוגג את ההילולה שלו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה