ב"ה
פרשת אחרי מות –
קדושים - פרשת המקדש
דברי מוסר על
שתיית יין
הרב ישראל אריאל
שליט"א
ראש ישיבת המקדש
וראש ומייסד
מכון המקדש
פרשת 'אחרי מות' עניינה, הציווי של הקב"ה בעבודת הכה"ג ביום
הכיפורים, לאחר מות נדב ואביהוא. להלן כמה דברי מוסר לאיש המרבה בשתיית יין, כמובא
ב'דעת זקנים מבעלי התוספות' (ויקרא י, ט) בפסוק שנאמר לאהרן אחרי מות נדב ואביהו:
"יין ושכר אל תשת!" - "לפי שעל ידי שתיות יותר מדאי בושות וחרפות
באות עליו. וגם הקדוש ברוך הוא צווח: 'למי אוי למי אבוי!... למאחרים על היין!'
ועוד כתיב: 'אל תרא יין כי יתאדם!' פירוש: 'אל תחמוד יין!' - כי אחריתו 'דם'! ועוד
כתיב: 'כי יתן בכוס עינו' – 'בכיס' כתיב, כלומר: השכור נותן עינו בכוס,
והמוכרו - נותן עיניו בכיס. 'יתהלך במישרים' כלומר, לסוף ימכור כל אשר לו,
ויהיה הולך בביתו במישור [בית בלי רהיטים כשלחן וכסא] כי לא יהיה בו דבר שיכשל
בו... ולפי שנקנסה מיתה על האדם [הראשון] בשביל אותו יין [ששתה ונתקלל] נהגו
העולם, כשהמברך בצבור אומר 'סברי מרנן' - הם עונין: 'לחיים!' [ולא לקללה כאדם
הראשון]. וכן מצינו (שבת סז, ב): 'מעשה ברבי עקיבא, שעשה משתה לבנו, ועל כל כוס
וכוס אמר: חמרא וחיי לפום רבנן ולפום תלמידיהון' [כלומר, על כל כוס וכוס התפלל,
שהכוס תהיה לחיים ולא למוות, חלילה]. ועיניך יראו זרות, שעל ידי היין האדם מתיר
עצמו לעבירה, ולאשה זרה, ולניבול פה. ולא עוד, אלא שעובד עבודה זרה, שנאמר: 'לא
יהיה בך אל זר' – ככתוב: 'וישב העם לאכול ושתה - ויקומו לצחק!' - לעבוד
העגל. ולבך ידבר תהפוכות, שגורם [הצחוק] לארבעה דברים: עבודה זרה, וגלוי
עריות, ושפיכות דמים, ולשון הרע. ועוד אמר שלמה: 'אל תהי בסובאי יין' - כבן סורר
ומורה [זולל וסובא] שנהרג על היין. ועוד אמרו ז"ל... 'עשרת השבטים גלו על ידי
יין, שנאמר: השותים במזרקי יין'... וכתיב בתריה: 'לכן עתה יגלו בראש גולים'...
'ואמר רבי אלעאי: בשלשה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו'. ועוד: יין
נקרא בלשון ארמי – 'חמר' לומר שנכנס ברמ"ח איברים... אמר הקדוש
ברוך הוא: הואיל וכך היין גורם - דין הוא שאצווה כהני שלא ישתו יין בבואם לשמש
לפני!"
שבת שלום
