chiddush logo

חידות וחידודים לחג הפסח

נכתב על ידי רגע של מחשבה, 30/3/2021

 

 

 

"גם לנשמה מגיע אוכל"

חידות וחידודים לחג הפסח שנת תשפ"א

 

1.     מתי לא אוכלים בשבת וביום טוב בשר ודגים? ומתי אסור לאכול בשבת בשר ודגים?

2.     איך יתכן שיצטרך לשתות כוס חמישי ויברך עליו "בורא פרי הגפן"?

3.     מתי אסור לאדם לשרוף את החמץ שלו אלא רק על ידי שליח?

4.     איך יתכן שאדם שמכר את כל החמץ שלו לגוי ואומר את הנוסח הרגיל של הביטול, ועם כל זה לאחר הפסח אסור לו לאכול את החמץ וחייב לבער אותו?

5.     איך יתכן שיהיה חייב לבדוק אותו מקום פעמיים, למרות שלא חל בו שום שינוי?

6.     איך יתכן שאסור יהיה לבכור לצום בערב פסח?

7.     איך יתכן שאפה מצות עם כל ההידורים ולא יצא ידי חובתו?

8.     כיצד יתכן שאדם הדר בבית וגם יגור בביתו בפסח וחייב לבדוק את חמצו, ואף על פי כן לא יברך על הבדיקה?

9.     איך יתכן שלכתחילה אדם לא יאמר בעצמו את ההגדה אלא ישמע מאחרים?

10.  איזה דבר מותר לעשות בשבת ואסור לעשותו בחול המועד גם לפי השיטות שמלאכת חוה''מ אסורה רק מדרבנן?

11.  מתי קורה שמנין יהודים רוצים להתאסף כדי להתפלל ויפזרו אותם כדי שלא יתפללו ביחד?

12.  מתי אסור לבכור להיות שליח ציבור?

13.  מתי יש מצווה לאכול מצה בערב פסח?

14.  איך יתכן בשר כשר שנשחט בהידור ובכל זאת יש אומרים שאסור לאכול אותו?

15.  מתי יש חיוב לספר לבנו את סיפור יציאת מצרים בנוסף על ליל פסח?

16.  איך יתכן שלאדם אחד יהיה אסור לאכול סעודה שלישית עם פת ולאחד יהיה מותר?

 

חג כשר ושמח ומועדים לשמחה שנזכה כולנו לשנים רבות נעימות וטובות.

 

ניתן לקבל את העלון בכל שבוע על ידי פנייה לווצאפ 052-8144488 יוסף ויצמן

 

 

מתי לא אוכלים בשבת וביום טוב בשר ודגים? ומתי אסור לאכול בשבת בשר ודגים?

בערב פסח כשיבנה בית המקדש ויקריבו קרבן פסח. שכן אם הפסח מרובה ואוכליו מועטים, כגון שהייתה חבורה מועטת ודיו להם באכילת קרבן פסח, אין מביאים עם קרבן פסח קרבן חגיגה, ואין מקריבים אלא את הפסח בלבד. הרי שלא יאכלו עוד בשר מלבד הקרבן. ולפני הקרבת קרבן הפסח גם כן אסור לאכול בשר כדי שלא יהיה נותר מהפסח, וכך מבואר במשנה במסכת פסחים (פרק ו משנה ג) וכן ברמב"ם בהלכות קרבן פסח (פ"י הי"ב). וכל שכן שאסור לאכול דגים – כדי שלא יבואו לידי נותר. וגם אחר כך אסור לאכול דגים כי אין מפטירים אחר הפסח אפיקומן. נמצא שבאופן זה אסור לאכול בשר ודגים, כי אם בשר הפסח בלבד.

ומתי אסור לאכול בשבת בשר ודגים?

קיים גם מקרה שאסור לאכול בסעודת שבת בבוקר בשר ודגים, והוא כאשר חל ערב פסח בשבת ונשארו לו ככרות לחם חמץ, חייב הוא לאכול את כולם ואם יאכל תחילה דגים ובשר לא יוכל לאכול את החמץ ויעבור על בלא יראה ובלא ימצא. בכה"ג אסור לו לאכול לא דגים ולא בשר אלא רק את החמץ.

* * * *

איך יתכן שיצטרך לשתות כוס חמישי ויברך עליו "בורא פרי הגפן"?

אם בכוס של קידוש היה נקב, ואינו יכול להחזיק רביעית, אין על זה שם של כוס כלל ומעכב אף בדיעבד, וכפי שמבואר בשער הציון (סימן קפ"ג ס"ק יד). ולכן אם קידש על כוס עם נקב – צריך לחזור ולקדש, אבל בורא פרי הגפן לא צריך לברך אם היה לפניו יין וחשב לשתות ממנו.

אבל בליל הסדר אם בכוס הרביעי היה נקב, מכיון שהוא כוס רביעי ואסור להוסיף על הכוסות, ולכן כאשר בירך על הכוס חשב שלא ישתה אחריו יין, לכן עכשיו כאשר נמצא נקב בכוס – צריך למזוג כוס חמישית ולברך עליו "בורא פרי הגפן".

וכעין זה כתוב בהגדה של הגרש"ז אוירבך (עמוד 302) מעשה היה שטעמו כוס רביעי והיין היה מר, ולקחו יין אחר ממה שהיה על השולחן, והורה מרן ר' שלמה זלמן אוירבאך שצריכים לבך, שהרי הסיחו דעתם מיין אחר כיוון שאחר כוס רביעי אין שותם.

* * * *

מתי אסור לאדם לשרוף את החמץ שלו אלא רק על ידיד שליח?

ערב פסח שחל בשבת ואדם קיבל עליו שבת ועדיין היום גדול, וחברו לא קיבל עליו שבת, ישרוף את החמץ בערב פסח על ידי שליח, ואם אין לו שליח צריך עיון אם יתיר בפני שלשה את קבלת השבת שלו כדי לקיים מצוות שרפה, או שמא מאחר והשרפה של החמץ הוא רק מנהג, יקח את החמץ ויפורר אותו ויזרוק אותו לאסלה ויוריד את המים שמאבד את החמץ.

* * * *

איך יתכן שאדם שמכר את כל החמץ שלו לגוי ואומר את הנוסח הרגיך של הביטול, ועם כל זה לאחר הפסח אסור לו לאכול את החמץ וחייב לבער אותו?

כתב הגרע"א (בגליון השולחן ערוך סימן תמ"ה סק"ד מג"א) המוכר לעכו"ם את חמצו ואמר רק "כל חמץ שיש לי הרי זה מכור לך" אם יש לו משקה שאחד ממרכיביו הוא חמץ, נמצא שמכר לגוי רק את החמץ ולא את המשקה, וכיון שאי אפשר לברר את החמץ מתוך המשקה, מימלא הגוי והישראל שותפים במשקה, ובכל טיפה וטיפה יש להם שותפות, ולכן אינו רואה היתר מצד ביטול ומכירה. וכתב שיש להזהר איפה ולכתוב בשטר המכירה שמוכר לו את כל המשקה שיש בו חמץ.

וכן כתב בתשובה (סימן כג ד"ה ובתחילת): "חמץ המעורב בכשר ורוצה לבטל את החמץ המעורב, י"ל דלא מהני, כיון שאין ביקוען ניכר ואי אפשר לברר, ואם כן אף שהחמוצים מופקרים, כיוון שאי אפשר לברר וליטול את ההפקר מתוכם, הוי כמו שהבעלים וההפקר שותפים בדבר, שבכול שלש מידות ובכל חיטה וחיטה יש לבעלים שני שלישים ולהפקר שליש, ואם כן לא הועילו בביטולו עד שיבטל את כל השלש מידות" עכ"ל.

ויש לתמוה, שהרי אמר במפורש שהוא מבטל את החמץ ואינו רוצה להשתתף עם ההפקר, וודאי לא השתתף עמו בעל כורחו?

והגרי"ש אליישיב אמר: שאולי כוונת רע"א היא שביטל מועיל דווקא באופן שאחרי ההפקר ניתק בעל החמץ כל קשר עם החמץ, אבל כאשר שגם אחרי הביטול עדיין יש לו קשר עם החמץ, וכגון באופן שהכול מעורבב ביחד, שאילו היה מדובר בשותפים הייתה כל טיפה מעורבת – ואף שבעינינו אין המבטל רוצה כל שייכות עם החמץ, בכל זאת אין זה ביטול וניתוק מהחמץ. ובפרט לשיטת הרמב"ן בתחילת מסכת פסחים שכתב: "שהתורה עשאתו כאילו הוא ברשותו מפני שדעתו עליו, והוא רוצה בקיומו לפיכך זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו שלא יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי, שוב אינו עובר עליו.

* * * *

איך יתכן שיהיה חייב לבדוק אותו מקום פעמיים, למרות שלא חל בו שום שינוי?

אדם שלא היה בביתו בליל בדיקת חמץ, והגיע הבייתה לאחר שעה שישית, ובנוסף לכך שכח לבטל את חמצו, ואמרה לו אשתו שבדקה את הבית בברכה כדת וכדין, מכל מקום חייב לבדוק את הבית שנית בברכה, וכפי שמבואר במשנה ברורה (סימן תלז ס"ק טז) שאשה או בנו הקטן נאמנים לומר שבדקו את הבית דווקא כאשר ביטל את החמץ, דאז הבדיקה היא מדרבן והאמינום חכמים מדברבן, אבל לאחר שעה שישית כשלא ביטל את החמץ – אז הבדיקה היא מדאוריתא, ומכיוון שאינו יכול לבטל בשבת חייב לבדוק שנית.

והרי פתרון החידה: אם אשתו בדקה את הבית כדת וכדין עם ברכה, אם הבעל לא ביטל את חמצו – חייב לבדוק שנית, כיוון שהבדיקה היא מדאוריתא ואשתו אינה נאמנת. ונראה שאפילו חייב לברך שנית על הבדיקה.

* * * *

איך יתכן שאסור יהיה לבכור לצום בערב פסח?

בשו"ת בית יהודה (לר' יהודה עייאש ח"ב, סימן כג) כתב נשאלתי בחתן שנשא אשה בערב פסח, ויום ראשון לשבעת ימי חופתו היה, והוא היה בכור ועדיין לא פדה את עצמו עד היום ההוא, ואותו יום עלו בידו ב' מצוות, מצוות הנשואין ומצות הפדיה, מצוה גוררת מצוה, ושאל אם חייב להתענות מפני הבכורה. והשיב לפי מה שכתבו האחרונים שהבכורות יכולים לבטל תעניתם משום

סעודת מצוה, כ"ש בנידון דידן שהוא עצמו בעל המצוה ובעל השמחה.

ונראה דחתן זה אם ירצה להחמיר על עצמו אינו רשאי, דלגביה דידיה יום-טוב הוא כדמוכח במסכת מועד-קטן (דף ז ע"ב) דעשה דיחיד הוא וקיימא לן דדוחה אפילו נגעים שנותנים לו ולאצטליתו כל ימי המשתה. עוד כתב שם: ואף על גב דקיימא לן דאין מערבין שמחה בשמחה, היינו דוקא שמחת נשואין דכתיב ביה שמחה וכהאי גוונא בחג דכתיב ביה שמחה, אבל סעודת פדיון הבן, כשם שמותר לעשותה בחול המועד כמו שנפסק בשולחן ערוך (סימן תקמו ס"ד), כן מותר לעשותו ביום חתונתו.

* * * *

איך יתכן שאפה מצות בכל ההידורים ולא יצא ידי חובתו?

נתן לבעל המאפיה המחאה (צ'ק) והצ'ק חזר, ובעל המאפיה מבקש כספו והקונה דוחהו בלך ושוב, כמבואר במשנה ברורה (סימן תנד ס"ק טו) וז"ל: "ויש עוד פרט אחד מה שמצוי להכשל בו, כגון אם קנה מצה ומשכן לרשותו, אם המוכר גלה דעתו בעת מכירתו שדחוק למעות ואינו יכול למכור בהקפה ועל כן עייל ונפק אחריו אזוזי ומדחהו בלך ושוב ואינו נותן לו, מדינא לא קנה כמבואר בשולחן ערוך (חו"מ סימן קץ סי"ז) וממילא אינו יוצא בהם אח"כ ידי חובה מצה מהתורה", עכ"ל.

ויעוין בנתיבות המשפט (שם סק"ז) שכתב וז"ל: דכשתובע המעות והלוקח טוען שאין לו יכול המוכר לבטל המקח, ולא בעינן שיהיה עייל ונפיק אזוזי ביומו..., אלמא דכשלא נתן מעות לא אמרינן דהוי המעות כחוב עליו רק שהמקח בטל לגמרי כשאי נו נותן מעות והמקח כגזל בידו, עכ"ל.

* * * * *

כיצד יתכן שאדם הדר בבית וגם יגור בביתו בפסח וחייב לבדוק את חמצו, ואף על פי כן לא יברך על הבדיקה?

כתב השדי חמד (מערכת הבית אות קיט) בשם מהרי"ו דהטעם שאין מברכים על בדיקת הריאה הוא דחיישינן שמא תמצא טריפה ותהיה ברכתו לבטלה, והקשה עליו דמאי שנא מבדיקת חמץ דמברכים עליה אף אם לא ימצא חמץ ומדינא אין צריך להניח פתיתים, דהוא בירך לקיים מצות בדיקה והרי קיים אותה, וכל שכן בבדיקת הריאה אם יברך לבדוק הריאה מה לנו אם

ימצא טריפה או כשרה הוא לא בירך להוציא כשרה מתחת ידו אלא לבדוק והרי בדק. וכתב השדה חמד (שם מערכת הבית כללים ס"ו עמוד 633) שהשיב לו הגאון מרדכי אליהו רבינוביץ, דבבדיקת חמץ חייבו חז"ל לבדוק כדי שלא יעבור בבל יראה, או כדי שלא יבא לאוכלו, וכשבדק בין אם ימצא חמץ בין אם לא ימצא קיים מצות חז"ל, ורק בנוסח הברכה שתקנו 'על ביעור חמץ' דהבדיקה היא גם כן תחלת ביעור, וביעור כולל גם כן ענין הבדיקה שנצטוה לבדוק ולבער, משא"כ בדיקת הריאה אם תמצא כשרה שפיר בירך שקיים תקנת חז"ל, שלא לאכול בלי בדיקת ריאה, אבל אם תמצא טריפה לא שייך בזה קיום מצות חז"ל שתקנו שלא לאכול בלא בדיקה, כי אם מה שנמנע על ידי זה ולא נכשל באיסור, ועל מניעה מאיסור אין מברכים, וכמו דלא שייך לברך על בדיקת פירות מתולעים, יעו"ש.

ולפי זה כתב השדי חמד דאם בודק חדרו אדעתא שאם ימצאנו נקי ובדוק מחמץ ידור בתוכו בפסח, ואם לאו לא ידור בתוכו ויסגרנו על מסגר וימכרנו לנכרי כמו החדרים שמחזיקים בהם חמץ בפסח שנוהגים למוכרם בעת מכירת חמץ, וכן כששוכר לו בית ומתנה שיבדקנו ואם לא ימצא בתוכו שום חמץ ישכרנו, אבל אם ימצא בו חמץ תתבטל השכירות גם בכה"ג נראה פשוט דאינו מברך על הבדיקה, דנהי שאם לא ימצא בתוכו חמץ קיים תקנת חז"ל, במצות בדיקה, אבל אם ימצא בו חמץ ויפרוש מבית זה לגמרי ואינו דר בתוכו, בכה"ג לא קיים תקנת חז"ל רק שנפרש מאיסורא ובכה"ג לא שייך לברך, עכ"ד.

ונראה דיתכן דבציור הראשון, שבודק על תנאי שאם ימצא חמץ ימכור את הבית לנכרי ולא ידור בתוכו, אם כן קיים בזה מצות חז"ל שיבדוק כדי שלא יהיה לו בביתו חמץ, ועוד דהרי כתב המשנה ברורה (סימן תלו ס"ק לב) שבמכירה לנכרי מקיים תשביתו, וגם מה שלא ידור בבית הרי הוא בכלל תשביתו, ולמה לא יברך, אך בענין השני שבודק החמץ כדי לדעת אם לשכור את הדירה או לא, בכה"ג לא יברך.

* * * * *

איך יתכן שלכתחילה אדם לא יאמר בעצמו את ההגדה אלא ישמע מאחרים?

תשובה: כתב בשו"ת מהר"ם מלובלין (סימן עג הו"ד במג"א סימן תקמח סק"ח) שאונן בליל הסדר אם אינו הולך לקבור את מתו בלילה, חייב בכל המצוות הנהוגים בלילה זה כמו אכילת מצה ומרור, ושתיית ד' כוסות, אך הגדה כיון שיש בה אריכות ומדרש פסוקים היה ראוי שיאמרם אחר לפניו, והוא ישב וישמע מפיו. אמנם אם הולכים לקבור את המת בלילה זה יש לו כל דין אונן ופטור מכל  המצוות גם בליל יו"ט. ועל סמך דברים אלו פסק המגן אברהם (סימן תקמח) שאונן בליל יו"ט אסור בדברי תורה. ועיין בגשר החיים פרק יח אות יב.

אמנם לענין הלכה יעוין במשנה ברורה (סימן עא ס"ק יא) שפסק שאונן בליל יו"ט אסור בדברי תורה, אבל מאידך בסימן תקמ"ח (ס"ק כא) הביא את דברי הדגול מרבבה ובגדי ישע הסוברים שכיון שאין לו דין אונן אז הוא מותר בדברי תורה. ובשער הציון (ס"ק טז) כתב שמפני קושיית הדגול מרבבה הוא לא העתיק את דברי המהר"ם שלא יאמר בעצמו את ההגדה. אם כן למעשה פסק המשנה ברורה שמותר לכתחילה לאונן לומר את ההגדה בעצמו, אכן בדברי תורה יש מקום להחמיר, דהרי בסימן תקמ"ח הביא בזה מחלוקת, ובסימן ע"א סתם לאיסור בד"ת.

* * * *

איזה דבר מותר לעשות בשבת ואסור לעשותו בחול המועד אף לפי השיטות שמלאכת חוה''מ אסורה רק מדרבנן?

בשבת מותר לקבל שכר ''בהבלעה'', אבל בחול המועד אסור לקבל שכר אף ''בהבלעה''. והטעם – דשכר שבת אסור משום 'מקח וממכר' ולכן מותר לקחת השכר בהבלעה, אבל שכר חוה''מ אסור משום 'עובדא דחול' ולכן אסור לקחת השכר אפילו בהבלעה עיין במשנ''ב סימן תקמ''ב ס''ק מ''ב שמביא מהרא''ש דהטעם שאסור לקבל שכר אפילו במלאכות המותרות בחוה''מ משום דהוי ''כעובדא דחול''. ועל פי זה כתב הגר''נ קרליץ זצ''ל בספרו חוט שני (חול המועד עמוד ר) את החילוק הזה.

* * * *

מתי קורה שמנין יהודים רוצים להתקבץ ולהתפלל ומפזרים אותם?

נאמר בכף החיים (סימן תע סקט): דאין נכון לעשות כן שעשרה בכרוים יתאספו יאמרו עננו בערב פסח. ורצונו לומר שאין מתאספים עשרה בכורות כדי להתפלל מנחה ביחד, כדי לומר עננו בחזרת הש"ץ. אלא מתפללים עם הפשוטים, עכ"ל.

והרי פתרון החידה: שאם מתאספים עשרה בכורים להתפלל ביחד מפזרים אותם בין שאר האנשים כדי שלא יצטרכו לומר עננו.

* * * *

מתי אסור לבכור להיות שליח ציבור?

נאמר במשנה ברורה (סימן תע סק"ב) הבכורים בתענית בכורות בערב פסח אומרים עננו בשומע תפילה במנחה כשמתענים, ואם עשרה בכורים מתפללים ביחד ואחד מהם שליח ציבור בחזרת התפילה יאמר עננו בשומע תפילה כדין תענית יחיד. ומכל מקום לכתחילה טוב שלא יהיה הבכור שליח ציבור כשעשרה בכורים מתפללים, כי יש אומרים שאין נכון להזכיר התענית בציבור בחזרת התפילה כיון שהוא חודש ניסן, עכ"ל. ונראה שאם יש לבכור יארצייט בערב פסח, יש לו לירד לפני התיבה, כי מעיקר הדין אין בזה  חשש, אלא שיש אומרים שאין זה נכון להזכיר את תענית הציבור בחודש ניסן, ולכן אם יש לו יארצייט אפשר להיות שליח ציבור.

* * * *

מתי יש מצווה לאכול מצה בערב פסח?

הגמרא במסכת פסחים (דף נח ע"א) וכן רש"י (בד"ה בזיכין) ותוספות (בד"ה וקעבדינן) אומרים שמחלקין לחם הפנים בערב פסח שחל בשבת. וכתב בשו"ת אבני נזר (סימן שפ) דמשום חביבות מצווה בשעתה מצווה לאכול מבעוד יום, ודוחה איסור אכילת מצה בערב פסח, שאין איסורו רק משום ביטול ופגם המצווה שבערב. וכן כתב המשך חכמה בפרשת אמור (ד"ה ביום השבת) שאוכלין לחם הפנים בערב פסח שחל בשבת, או משום דהוה מצה עשירה, כיוון שאין משתמשים לשם מצה. או משום שחביבה מצווה בשעתה.

ויש לעיין, שהרי הכוהנים בבית שני כן קיבלו את לחם הפנים בשיעור של פול, וכמו שמבואר בגמרא במסכת יוצא (דך לט ע"א) וכתבו התוספות ישנים (ד"ה שמגיעו) דכיוון שמגיעו רק כפול אין בזה מצוות אכילה לגמרי – ולכן הצנועים משכו את ידיהם. ומאידך לגבי אכילת מצה בערב פסח כתב הפרי מגדים (בסימן תע משבצות זהב סק"א) שלפי דעת הרמב"ם יש איסור גם בחצי כזית , כדי שיהא היכר באכילת הלילה, ואם כן צריך עיון איך יאכלו הכהנים את לחם הפנים בערב פסח – והרי איסור של אכילה בערב פסח יש כאן, ומצווה של אכילת לחם הפנים אין כאן?

וייתכן שכוונת התוספות ישנים היא: שרק מצווה לגמרי אין בזה, אבל מצווה קצת יש – והיא דוחה את איסור אכילת מצה בערב פסח.

* * * *

איך יתכן בשר כשר שנשחט בהידור ובכל זאת יש אומרים שאסור לאוכלו?

נאמר בגמרא במסכת פסחים (דף נג ע"א): אסור לו לאדם שיאמר "בשר זה לפסח הוא" מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ. וכן פסק מרן השולחן ערוך (סימן תסט) וכותב השער הציון (סק"א) שאם אמר "בשר זה לפסח" לפי שיטת הב"ח והמגן אברהם אסור אף בדיעבד, ועיי"ש שהרבה אחרונים חולקים על כך, ופסק המשנה ברורה שאין לאסור בדיעבד.

והרי פתרון החידה: אדם שקנה בשר חלק ואמר "בשר זה לפסח" לפי שיטת הב"ח והמגן אברהם אסור לאכול את הבשר.

* * * *

מתי יש חיוב לספר לבנו את סיפור יציאת מצרים בנוסף על ליל פסח?

 נאמר בתורה: "והיה כי ישאלך בנך" (שמות יג יד) וכתב האור החיים בשעה שיראה בנך פדיון בכור אם ישאלך אתה חייב לאמר לו, אבל בלא שאלה אין אלא בליל פסח. ולזה דקדק לומר: "מחר" פירוש אפילו מחר. ואמר "לאמר" שתהיה כוונתו בשאלה שתענה אליו אז תשיבהו, אבל אם יאמר מה זאת בדרך זלזול ולא כדי לקבל תשובה – אל תשיבהו.

* * * * *

איך יתכן שלאדם אחד יהיה אסור לאכול סעודה שלישית עם פת ולאחד יהיה מותר?

פסח שחל להיות בשבת ושני בני חו"ל רוצים לסעוד סעודה שלישית, כתב הרמ"א (סימן תע"א ס"ב) דיש למעט באכילת מצה ביום ראשון, וכתב בשערי תשובה דכשחל יום ראשון בשבת, זה שאינו מבטל שום פעם לעשות סעודה שלישית עם פת רשאי לאכול סעודה שלישית עם פת, אבל מי שאינו סועדת מיד עם פת- הוא יאכל פירות ואל יאכל פת, משום שצריך למעט מלאכול פת ביום טוב ראשון כדי שיאכל לתאבון בליל שני.

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה