ביר' מובאים כמה טעמים לארבע כוסות בליל הסדר: 'מניין לארבעה כוסות? רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה: כנגד ארבע גאולות: (שמות ו) "לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם" וגו', "ולקחתי אתכם לי לעם" וגומר, "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי”. רבי יהושע בן לוי אמר: כנגד ארבעה כוסות של פרעה: (בראשית מ) "וכוס פרעה בידי ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ונתת כוס פרעה בידו" וגו'. רבי לוי אמר: כנגד ארבעה מלכיות. ורבנן אמרי: כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם: (ירמיהו נה) "כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החימה" וגו', "כוס זהב בבל ביד ה'”, (תהילים עה) "כי כוס ביד ה'”, (תהילים יא) "ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם". מהו מנת כוסם? רבי אבין אמר: דיפלי פוטירין, כדיפלי פוטירין אחר המרחץ. וכנגד עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות: (תהילים טז) "ה' מנת חלקי וכוסי”, (תהילים כג) "דשנת בשמן ראשי כוסי רויה", והדין (תהילים קטז) "כוס ישועות אשא" תריין' (יר' פסחים י,א [וכעין זה מובא גם בב”ר פח,ה]). בליל הסדר אנו שותים ארבע כוסות כנגד אלו, אולם יש הנוהגים לשתות חמש כוסות, שהכוס החמישית שהיא כנגד "והבאתי" בלשונות הגאולה (וראה באריכות ב'תורת השבת והמועד' 'הכוס החמישית' למרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, ומוסיף ואומר שכיום שבנו לארץ ראוי לשתות כוס חמישית), אולם מה יעשו בשאר העניינים שהובאו שבהם יש ארבע כוסות? בפשטות י"ל שהכוס החמישית אינה חובה אלא היא מהודרת וחשובה, ולכן כיון שבארבע כוסות יוצאים ידי חובה, אז דווקא כנגדם נרמז בשאר הדברים, אבל העיקר הוא ארבעת לשונות הגאולה שזהו היציאה ממצרים עצמה שהיא עיקר ליל הסדר, ולכן בו נרמז על ההידור שלכתחילה. אולי אפשר לומר שגם באותם עניינים שנאמר בהם ארבע יש גם רמז לחמש כשמהדרים בזה. שיטת ריב"ל שזה כנגד הכוסות שנאמרו בסיפור של יוסף ושר המשקים, אמנם בסיפור שמספר שר המשקים את חלומו נאמר ארבע פעמים כוס, אבל בהמשך בסיפור של המעשה עצמו כשהוחזר לגדולתו, נאמר עוד פעם כוס: “וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה" (בראשית מ,כא). כך שיש בזה רמז בגילוי של שר המשקים גם לחמש כוסות. שיטת ר"ל שכנגד ארבע מלכויות, הרי ארבעת המלכויות לא כוללות את מצרים (אלא הם בבל, מדי ופרס, יון ורומא), לכן מצרים עצמה מרומזת בכוס החמישית. שיטת רבנן שזה כנגד ארבעת כוסות הפורענות שה' עתיד להשקות את אומות העולם, נאמר ארבע פעמים כוס, אולם כבר ביר' מובא הסבר על הפס' “מנת כוסם" שהכוונה 'דיפלי פוטירין', שזהו שני כוסות (ראה הערוך ערך 'פטר' שפוטירין זהו כוס, ובערך 'דפלון' שזהו כפל), ממילא יוצא שנרמז כאן על עוד כוס (אולי זה מרומז בפס' שמקבלים את "מנת כוסם", שכוסם מלשון חלקם, וגם "מנת" זה לשון חלקם [תהלים יא,ו ראב"ע ומאירי], ממילא "מנת כוסם" כעין שנאמר פעמיים חלקם = כוסם), שזהו כרמז לכוס החמישית. (אמנם גם בכוסות הנחמה נאמר "ה' מנת חלקי וכוסי" (תהלים טז,ה) שזהו שלוש פעמים לשון חלק: מנת, חלקי וכוסי [ואף “גורלי” בהמשך הוא לשון חלק]. אולם כיון שמופרד "וכוסי", הוא כבפני עצמו, להבדיל מכאן שנאמר "מנת כוסם" שנשמע כדבר אחד – המנה של הכוס [כשרואים בזה לשון כוס שתיה], להבדיל מ"מנת חלקי וכוסי" שהכוס היא בפני עצמה). ואף בכוסות הנחמה לישראל למדו מ"כוס ישועות" שישועות לשון רבים, ולכן למדו על שנים, שמיעוט רבים שנים, אולם יכול להתפרש גם יותר, ולכן יכול להתפרש גם כשלושה, ולכן יש רמז בזה לגילוי גם לחמש כוסות נחמה כשזה בשלמות גדולה. (בשמו"ר [ו,ד] מובא שארבע כוסות כנגד ארבע לשונות הגאולה שכנגד ארבע גזרות שנגאלו מהן. אפשר שאין הכוונה שכנגד זה תיקנו ארבע כוסות, אלא רק הסבירו מדוע יש ארבע לשונות גאולה מעבדות מצרים, אבל על החמישית של "והבאתי" לא דיברו כלל, כיון שלא התייחסו לארבע כוסות בפסח. אולם אפשר שגם אם זה כנגד ביטול ארבעת הגזרות; המתנות כהונה מסביר שהארבעה הם: עבודת פרך, השלכת הזכרים ליאור, שחיטת הילדים לרחיצת פרעה בדמם, ואי קבלת התבן. והיפה תואר מסביר שהארבעה הם: וישימו שרי מיסים, שהוסיפו גם רדיה בפרך, מניעת התבן, והשלכת הילדים ליאור. יוצא שאמנם מסבירים על ארבעה, אבל בעצם ע"פ שניהם יחד יוצא חמשה, ולכן בזה אפשר גם שמרמז על חמשה כוסות של גאולה, גם כנגד "והבאתי", אע"פ שאינו מדבר על הפסקת השעבוד בכ”ז רומז לשעבוד בשל עצם היותנו בגלות). יהי רצון שנזכה לגילוי הכוס החמישית השלמה, שכיום (לנוהגים לשתות ארבע כוסות) זהו כוסו של אליהו, שנזכה לגאולה שלמה "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (מלאכי ג,כג).