טו סימני סדר פסח
נכתב על ידי izik28, 19/3/2021
בסד
ד"ת לחג הפסח וליל הסדר יד ניסן התשפ"א לע"נ אבי מורי היקר אברהם משה בן גרציא ויצחק
טו סימני הסדר
---------------------------------
ליל הסדר השנה חל במועד מיוחד מאוד, מוצאי שבת קודש, עם כל הקושי בדבר, יש לכך משמעות מיוחדת, בכך שאנו מלווים את השבת המשולה לכלה יחד עם החתן המשול לקב"ה הלא הם כנסת ישראל והקב"ה לסעודת מלווה מלכה היא סעודת ליל הסדר בו הקב"ה וכל פלמיתו עומדים ושומעים את עם ישראל משבח את מלכו של עולם כדברי המדרש, "הקדוש ברוך הוא וכל הפמליא של מעלה יורדים לחזות בנועם זיו עבודת בני ישראל בלילה הזה" – על מנת לשמוע סיפור יציאת מצרים. ונמצא ש"האדם יושב בביתו לפני מלך מלכי המלכים פשוטו כמשמעו ממש, והקדוש ברוך הוא כביכול עומד על גביו,עוד נאמר" ליל הסדר נפתחים כל שערי שפע - בתרגום יונתן על הפסוק: "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות", מבואר כך: "ויקרא יצחק לעשיו בנו בלילה הגדול ביום י"ד ניסן, ואמר לו, 'בני, בלילה הזה משבחים כל משרתי עליון לבורא עולם, ואוצרות השמים נפתחים'". ובפרקי דרבי אליעזר: "בליל הסדר נפתחים כל שערי שפע... זמן מסוגל לניסים בכל הדורות - בכל הדורות זכו בני ישראל לניסים ונפלאות בזה הלילה, החל מאברהם אבינו במלחמתו עם המלכים בלילה הזה וניצחם – "גר צדק נצחתו כנחלק לו לילה", בלילה זה מתו כל חיילי סנחריב – "חילם לא מצאו בקומם בלילה". בלילה זה גאל הקב"ה את שרה מתחת יד אבימלך – "דנת מלך גרר בחלום הלילה", הקב"ה נגלה ללבן הארמי והזהיר אותו מלפגוע ביעקב – "הפחדת ארמי באמש לילה", בלילה זה יעקב נלחם במלאכו של עשיו וניצח אותו – "וישראל ישר לאל ויוכל לו לילה". עוד: 60 ריבוא בכורי מצרים מתו באותו הלילה – "זרע בכורי פתרוס מחצת בחצי לילה", יעל הרגה את סיסרא באותו לילה – "טיסת נגיד חרושת סלית בכוכבי לילה", וכן עוד ניסים עצומים כמו שמבואר בפיוט: "אז רוב ניסים הפלאת בלילה".
. הבריאה מתעלה לדרגת נס - הטעם בכך הוא, שבליל זה מתעלה כל הבריאה למעלה מדרך הטבע, וממילא ביד כל אחד לשנות את מזלו לטובה , בעוד ליל הסדר הוא גם סעודת מלוה מלכה רבי אהרן בעל "שומרי אמונים" כתב על סעודת מלווה מלכה: "סעודה זו היא הכנה לאורו של משיח שיתגלה במהרה בימינו, ומכל שכן אם זוכה לעשות עוד בשביל רבים, אשרי לו ומה טוב חלקו, ובלבד שיכווין לבו לשמים, ועיקר זו הסעודה להיות בשמחה ללוות את המלכה נפש יתירה, ולזמר שירים ותשבחות לפני השם וכבר נהגו ברוב תפילות ישראל להתקבץ בקיבוץ החברים בסעודה זו, ולספר מעשיות מצדיקים, וקבלה מפי הצדיקים"
אז בשעה טובה בואו ונבאר את סדר סימני פסח שהם חמישה עשר במניין ונקשרם לשמחת החתונה , " קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה, מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה ,ונשאל האם יש למספר חמישה עשר רמז כלשהו?
הסימן הראשון שנותן את הרמז הוא ה" קדש" בו מקדשים על היין כהסבר הרב מאיר גולדויכט " חמשה עשר הוא אחד משמותיו של הקב"ה, יו"ד ה"א. בשעה שנמצאים במיצר יש דרך אחת לצאת ממנו: "מן המיצר קראתי י-ה ויהי לי לישועה". כיון שרוצים בלילה הזה לצאת ממיצרי מצרים - חובה עלינו לקרוא י-ה, ואז זוכים ל"ענני במרחב י-ה".
חמש עשרה המעלות הן חמש עשרה מדרגות שהובילו אל שערי ניקנור.
חמש עשרה המעלות נמצאות בקצה המערבי של עזרת הנשים והן מובילות אל העזרה. צורת המדרגות כחצי גורן, גובה כל מדרגה כחצי אמה ושלחה חצי אמה.
בחג הסוכות, בשמחת בית השואבה היה שימוש מיוחד לחמש עשרה המעלות. שם עמדו הלווים, ניגנו ושרו. זאת בניגוד ליום רגיל שבו הלוויים עמדו על הדוכן שבעזרה.
על פי המסורת, בזמן שחפר דוד המלך את יסודות בית המקדש, הוא שר חמישה עשר מזמורי תהילים המתחילים במילים "שיר המעלות". כנגד מזמורי תהילים אלו נבנו בבית המקדש חמש עשרה המעלות."
הקדש הוא הקידוש על היין המזכיר לנו את קידושי חתן וכלה בו הם מציינים את שקידתם על בנין ביתם ,ה" קדש" מתחבר עם סימן " מוציא מצה" שמתחבר עם החרות ונאמר במדרש," נפסק להלכה שאסור לאכול מצה בערב הפסח . והנה בירושלמי נאמר, שמערכת היחס שלנו עם המצה בערב הפסח היא כמו של חתן וכלה מאורסים, שאסור להם להיות יחד, ורק בלילה תהיה החתונה, ואז נוכל לאכול את המצות. מה פשר הדבר? בשלב האירוסין אומר האדם לאשתו "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ואחר כך מתכוננים לחתונה. הנישואין הם שבע ברכות, והם מתירים לבני הזוג להיות יחד. מה שמתיר לעבור מאירוסין לנישואין הוא שבע ברכות, וגם לפני שאוכלים את המצה יש שבע ברכות: בורא פרי הגפן, מקדש השבת וישראל והזמנים בקידוש, אשר גאלנו, בורא פרי הגפן על הכוס השניה, על נטילת ידים, המוציא ועל אכילת מצה. ישאל השואל, והרי מברכים גם שהחיינו ובורא פרי האדמה? התשובה היא שברכת 'שהחיינו' אינה חלק מהסדר, שהרי אפשר לברך גם בבית הכנסת. גם אכילת הכרפס אינה חלק מהסדר עצמו, אלא נועדה רק לעורר את הילדים ולהכניסם לחוויה של יציאת מצרים."
כאשר זוג נישא הוא יוצא מגלות הרווקות והעצב אל שמחת הביחד עם בחירתם זה בזו כסימן הרחצה , שמסמל רחיצת ידים ללא ברכה כך טבילת הכלה במקווה ערב החתונה מה שמקשר אותנו עם ה כרפס הוא מרור גלות הרווקות בו כל אחד שוכן לבדו במשכנו ללא חציו השני כסימן " יחץ" בו מחביאים חלק לאפיקומן ואוכלים בסוף הסדר יחד עם בקשת מתנה מעורך הסדר כל אחד לפי מנהגו.. כך גם הכלה כמו שמחביאים את היחץ כמו" מסתתרת " מהחתן עד לאחר הקידושים כמו לסוף הסדר.. " המגיד" הוא כאמירת החתן לכלה את הברכה" הרי את מקודשת לי" בו הם נישאים כדת משה וישראל , "הרחצה " השניה היא רחיצת ידים עם ברכת המוציא , כסעודת ליל החתונה לאחר הקידושים.. אך מה עושה כן שוב המרור?? המרור כאן הוא כמנהג שלוניקי החסה, שמתובלת בחרוסת בה מסתתרת המילה" חרות" מלבד האות" ס" שמזכירה לנו את ששים ריבוא ישראל שעבדו עבודת פרך .. כאותו זוג שעבר את תלאות הרווקות ולא תמיד עם עזרה ופרגון ושרד הכל בעזרת ריבונו של עולם , הכורך הוא זכר לקרבן הפסח והוא החצי השני של האפיקומן החצוי ... מוסבר בפניני הלכה" בזמן שבית המקדש היה קיים, לדעת הלל הזקן המצווה לאכול את המצה עם המרור, שנאמר (במדבר ט, יא): “עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ”. ולחכמים היו אוכלים את המצות לחוד ואת המרור לחוד. וכיוון שלא הוכרעה הלכה נוהגים כחכמים וכהלל." ,קרבן הפסח אותו הקריבו ישראל ב י בניסן ערב צאתם ממצרים,"ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו " הרמבן מסביר, "ומצות על מרורים יאכלוהו" - שיעורו ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ובמצות עם מרורים יאכלוהו וכן על מצות ומרורים (במדבר ט יא) כמו עם וכמוהו ויבאו האנשים על הנשים (להלן לה כב) וכן ראשו על כרעיו ועל קרבו (בפסוק הבא) ולא אמר "עם" ללמד שאינו חובה שיהא כורכן בבת אחת ואוכלן ויחסר הכתוב בי"ת כמו ירחצו מים (להלן ל כ) וימת סלד לא בנים (דהי"א ב ל) וילמד הכתוב שאין מצוה במרורים אלא עם אכילת הבשר אבל המצות חזר וצוה (להלן פסוק יח) בערב תאכלו מצות אפילו בפני עצמן כדעת רבותינו (פסחים קכ) ויותר נכון שנאמר כי " ומצות " נמשך למעלה ואכלו את הבשר ומצות וחזר וצוה עם מרורים יאכלוהו לבשר הנזכר והנה צוה באכילת הבשר ובאכילת המצות ולא צוה באכילת המרורים רק אמר שיאכלו לבשר עם מרורים ירמוז שאין במרורים מצוה רק לאכול הבשר עמהם ובזמן שאין בשר אין במרורים מצוה וגם אינם מעכבים הבשר ואם אכל פסח ולא אכל מרורים ידי פסח יצא כי המצוה בפסח כמו המצוה במצה כל אחת מצווה בפני עצמה",כמו כן לזכור את גדולת ה" ואת מצוות קידוש החרות עצמה ביד רמה בשעה שישראל יצאו מעבדות מצרים וכחתן וכלה להודות לקב"ה על כל הטובות שגמלם .
כאן מגיעים לחלק שרובנו אוהבים ה" שולחן עורך" אחרי כל המרור .. מגיע הזוג לביתו וזוכה לערוך את שמחת השבת בשולחן מלא כל טוב בפעם הראשונה בחייו .מרגש תודו ! הצפון , הוא אותו אפיקומן שהחבאנו קודם בו כל אחד מגלה את צפנות רעהו לפי כל כללי הטהרה ! והחיים ביחד על כל יתרונותיהם ביניהם מימוש הזכיה במתנה הכי טובה, אשתך!! על כך עלינו להלל ליושב המרומים ,ולזכור " בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג), "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
לפיכך אנחנו חייבין להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאלה.
ונאמר לפניו, "הללויה".
כך אותו זוג עולה שלב שלב במעלות התורה וקידוש חייו כסדר פסח בו אנו מזמינים לחגוג גם את הרשע יחד עם החכם כאותה החלבנה בקטורת הסמים במקדש בלעדיה אין הקטורת שלמה ,
אם זכינו לכל זה הגענו ל נרצה בו רצה ה" את מעשינו ונזכה להמשיך לספר ולהלל לשמו הגדול על כל ניסיו ונפלאותיו כחיבור בין בני אדם שיביאו גאולה לעולם והמשכיות לעם ישראל הוא ממלכת כהנים וגוי קדוש בהשראת שכינתו בבתינו לעד אמן ובבנין המקדש השלישי אמן , ואנצל במה זו להודות לקב"ה שכבודו מלא עולם ולעורכי עלון קול מהיכל ישי וחרות על מצוות זיכוי הרבים והארוח בעלון היקר הוא קול שופר חרות התורה שהחל להישמע לפני טו שנים...ממש כמו המעלות בבית המקדש .אז בעת עריכת הסדר על כל סימניו חשבו על אותם אלא שיהיו בע"ה חתן וכלה..ויבנו עוד אבן ונדבך במקדש השלישי מה שיזרז את הקמתו ! בע" ה לטובת כל ישראל! . חג כשר בריא ושמח!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
