יום זכרון חג הפסח וספר זכרון טוב למלאכים הטובים"
נכתב על ידי izik28, 19/3/2021
בסד
ד"ת להפטרת פרשת צו שבת הגדול וחג הפסח לע"נ אבי מורי היקר אברהם משה בן גרציא
יום זיכרון חג הפסח וספר זכרון למלאכים הטובים [כדברי נונה גרציא מלוך ז"ל]
------------------------------------------------------------------
על חג הפסח נאמר , " והָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ" מפרש המכילתא" . . (והיה היום הזה לכם לזכרון וגו' [מה] תלמוד לומר) והיה היום הזה לכם לזכרון . יום שהוא לך לזכרון אתה חוגג. אבל לא שמענו אי זהו. כשהוא אומר, ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים וגו' (שמות יג) עדיין הדבר שקול, כשהוא אומר ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה (במדבר לג). אימתי אכלו בני ישראל את הפסח - בלילי יום טוב, והם לא יצאו אלא ביום טוב עצמו
. וחגתם אותו חג לה' אין לי אלא יום טוב ראשון שהוא טעון חגיגה, יום טוב האחרון מנין? תלמוד לומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה אלהיך (דברים טז). אין לי אלא יום טוב ראשון ואחרון שהם טעונים חגיגה, חולו של מועד מנין? הרי אתה דן- הואיל ויום טוב הראשון ואחרון קרוין מקרא קדש, וחולו של מועד קרוי מקרא קדש, אם למדת על יום טוב הראשון ואחרון שהוא קרוי מקרא קדש הרי הן טעונין חגיגה [אף] חולו של מועד שהוא קרוי מקרא קדש (דין שיטעון) חגיגה. ועוד קל וחומר, ומה אם יום טוב הראשון ואחרון שאין לפניהם ולאחריהם מקודשין הרי הן טעונין חגיגה, חולו של מועד שהוא מקודש לפניו ולאחריו, דין הוא שיהא טעון חגיגה. רבי יוסי הגלילי אומר, שבעת ימים תחוג לה' אלהיך (דברים טז) להביא ז' ימי הפסח שיטענו חגיגה. או אינו מדבר אלא בחג. כשהוא אומר וחגותם אותו חג לה' (ויקרא כז) הרי חג אמור. ומה אני מקיים שבעת ימים תחוג לה', להביא שבעת ימי הפסח שיטענו חגיגה
. לדורותיכם שינהוג הדבר לדורות. או לדורותיכם, שומע אני מיעוט דורות ב' תלמוד לומר חקת עולם תחגהו" , בהפטרת שבת הגדול אנו קוראים גם על מושג הזכרון כמובא בפ"ס, " אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה" אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה" וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה" וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ" מפרש מצודת דוד,"אז נדברו יראי ה'" - בזה ישוב על אמריהם כלומר הנה דעו כי אז כששמעו יראי ה' דברי הרשעים ההם המעוררים ספיקות ותלונות נדברו גם הם איש אל רעהו כנושאים ונותנים בדברים האלה עד שמצאו בדעתם כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול וה' הטה אוזן להקשיב אמריהם ושמעם ויכתבם על ספר להיות זכרון לפניו ליראי ה' ולאותן החושבים רוממות שמו למען לא יקופח שכרם לעתיד וכמ"ש ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר (דנייאל י"ב) , הדבר מקביל לכרובים שהיו במקדש ופניהם איש אל אחיו בדיוק כבתאור של יראי ה" שמביא מצדות דוד , בהפטרת החג אנו קוראים על יהושע בן נון ערב הכניסה לארץ שנצטוה כמשה רבנו " ויאמֶר שַׂר צְבָא ה" אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן." הדבר מקביל למעמד הסנה, יהושע רואה איש עומד לנגדו עם חרב ולא יודע אם הוא לצדיו או נגדו ,המדרש מסביר," אני לא מאחת משתי האפשרויות, אני משהו אחר לחלוטין. עתה באתי – עכשיו הגעתי.
עתה באתי – עכשיו הגעתי.
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ג עמוד א
והכתיב (יהושע ה') ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו [וגו'] וישתחו (לאפיו)… אמר לו: אמש בטלתם תמיד של בין הערבים, ועכשיו בטלתם תלמוד תורה! – אמר לו: על איזה מהן באת? – אמר לו: עתה באתי. מיד (יהושע ח') וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק.
המלאך הוכיח אותו על שני דברים. הרי אתמול בערב ביטלתם תמיד של בין ערביים ועכשיו ביטלתם תורה ועל זה באתי. שואל יהושע על מה משניהם באת? אומר המלאך, עתה באתי. על מה שעכשיו. רוצה לדון ביחס שבין עבודה לתלמוד תורה. והדברים ידועים.
בהמשך המדרש: תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ג עמוד א
וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. אמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה."
התרוץ של יהושוע הוא שאי אפשר היה ללמוד תורה בגלל עת המלחמה , כדברי הרדק,"עתה באתי – בעת שראיתני מה שאין כן בבשר ודם וזה להחזיק בלבו כי מלאך הוא. ויש בו דרש כי בא להפחידם על בטול תורה ועל שבטלו היום שעבר תמיד של בין הערבים אמר לו יהושע על איזה מהם באת? אמר לו: עתה באתי כלו' על בטול תורה שאתם בטלים עתה מיד וילן יהושע בתוך העמק שלן בעומקה של הלכה. וזה הדרש רחוק כי אין שעת המלחמה שעת ת"ת ועוד כי פסוק וילן יהושע הוא רחוק מזה הפרשה כי הוא במלחמת העי ועוד כי כותב הדרש הזה טעה בפסוק וילן כי ב' פסוקים הם וילן יהושע סופו בתוך העם והפסו' האחר וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ויש בו דרש אחר עתה באתי עתה באתי שני פעמים אני הוא שבאתי בימי משה רבך שנא' הנה אנכי שולח מלאך וראה אותי ולא רצה שאלך עמו שאמר להקב"ה איני חפץ אלא בך מיד ויפל יהושע אל פניו ארצה:"
הקב"ה אומר ליהושע שיוריד את נעליו בגלל קדושת אדמת ארץ ישראל , מה שבניגוד למשה שהוריד את נעליו בגלל קדושת ה" .
עם ישראל נכנס לארץ הבחירה כדי לעסוק בתורת ה" בכל ימי חייו ולנהל את חייו לפיה , הדבר מתקשר עם חג הפסח בו היציאה לחרות היא הדרך למימוש תורת ה" , אותה חרות מלווה אותנו בכל לימוד תורה בחברותא או ביחידות , בכל תפילה ומצווה , מה שמזכה אותנו להיות כתובים לטובה על ספר זכרון ה"
כדברי הפסוקים ," נדברו גם הם איש אל רעהו כנושאים ונותנים בדברים האלה עד שמצאו בדעתם כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול וה' הטה אוזן להקשיב אמריהם ושמעם ויכתבם על ספר להיות זכרון לפניו ליראי ה' ולאותן החושבים רוממות שמו למען לא יקופח שכרם לעתיד וכמ"ש ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר" ,אותם שניים שלומדים יחד תורה או נעזרים איש ברעהו או ברעותה בהוצאת ד"ת לאור כמו זה שאתם קוראים עכשיו , כאשר הדבר נעשה באהבה ובאמונה תמימה ,הם מממשים את חרות יציאת מצרים בצורה מדוייקת והדבר כמו שכתבתי בדה"ת לפרשת שמות על דבריה של נונה מלוך ז"ל " שתפגוש מלאכים טובים" ,כאלה שיעזרו לך בעבודת ה" ,להוצאת דה"ת לאור לזיכוי הרבים והדבר הוא הוא יום חג עבורם על עצם מפגש זה ויום זכרון לטובה שנכתב בספר ה" לדורי דורות , וחג פסח כשר בריא ושמח וקיץ טוב!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
