אמת או מת

מתוך הספרים שזכיתי להוציא לאור, מעגלי החיים שמואל 050-6284-199

מסופר בימיו של רבי קלונימוס.  פעם בליל שבת חולם הרב והנה בית הכנסת עולה האש כשמקור האש מתוך ארון הקודש. קם הרב בבהלה ורץ לבית הכנסת והנה הכל על תיקונו, הבין הרב שרומזים לו משהו מהשמים, אך לא ידע מה. ניגש הרב ופתח את ארון הקודש והנה מונח שם בקבוק של יין. פתח הרב את הבקבוק והנה הוא מלא דם, מיד הבין הרב שנרקמה עלילת דם. הלך הרב והחליף את בקבוק הדם ליין ושב לביתו, אך השינה ממנו ואילך. ביום השבת הלך לבית הכנסת ולא סיפר לאיש את אשר אירע בלילה.

לקראת תפילת המוסף פרצו לבית הכנסת המושל ואיתו הכומר שונא היהודים עם חיל רב מאוד. ניגש הכומר אל ארון הקודש וקרע את הפרוכת והוציא משם את הבקבוק וקרא אל המושל "הנה בקבוק הדם, היהודים הרגו את בנך ולקחו את דמו לעשות ממנו מצות לפסח". כעס המושל ופנה לרב לקבל הסבר את המעשה.

לקח הרב את הבקבוק ופתחו ואמר למושל "יטעם כבודו מהיין המשובח, זה לא דם אלא יין לקידוש והבדלה", מסתבר שאכן זה יין ולא דם. כשראה המושל את פני הכומר והנה חוורו כסיד, הבין המושל שדברים בגו פנה לרב שיסביר מה פשר הדבר.

אמר הרב למושל שיביא את גופת בנו והבן עצמו יספר מה קרה, התפלא המושל אך מיד הביאו. למרות היות יום השבת לקח הרב קלף וכתב עליו את האותיות  א מ ת  והדביקו למצחו של הילד , מיד קם הילד לתחייה, שאל אותו הרב "מי הרג אותך?", נעץ הילד את עניו בכומר ואמר "זה הרגני ולקח את הדם", לאחר מכן הסביר הרב למושל שהוא לא יכול להשאיר את הבן חי, מחק הרב מעל הקלף את האות א ונשארו האותיות מת, וחזר הילד להיות מת. 

ביקש המושל מהרב שישאיר את הילד חי, אך הסביר הרב שאין לו רשות לעשות כן, והרשות ניתנה רק כדי להוכיח את חפותו של עם ישראל.

מיד ציוה המושל לתלות את הכומר ברחובה של עיר, "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה' ".