"אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב (דברים ד, מד): 'וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה'? זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה"

(יומא עב, ב)

אומרים לנו חז"ל שהתורה יכולה להחיות את האדם - ע"י לימוד התורה יכול האדם לעשות מעשי חסד, גמילות חסדים, צדקה, עבודת השם לשמה. אך מצד שני אותה תורה יכולה לגרום לחידלון ולמוות - יכול אדם, חלילה, להיות נבל ברשות התורה.

חז"ל מלמדים אותנו את עיקרון השימוש הדו-כיווני בכל דבר ודבר. נאמר בספר היצירה: "כל חפץ, זה לעומת זה ברא האלוקים, טוב לעומת רע".

זהב וכסף, יכולים לשמש לצדקה ולקדושה עד לדרגת כהן גדול המתהדר בבגדי פאר וזהב והנכנס לקודש הקדשים ביום כיפורים, ומאידך זהב וכסף יכולים לשמש לטומאה עד לדרגת מילוי התאוות ויצרי האדם.

הזהב עצמו איננו רע או טוב, השימוש והדרך בה משתמשים בו הם היוצרים את כל ההבדל. ועל זה הדרך בכל דבר ודבר שברא ונתן לנו הקב"ה.

דומה כי העיקרון הזה של השימוש הדו-כיווני בכל דבר ודבר, יכול דורנו להבין טוב יותר מן הדורות הקודמים. במקלדת זו שבה נכתבים דברי התורה האלה, יכולים ח"ו להיכתב דברי שטנה, לשון הרע וכדומה. במחשב עצמו גלומות אפשרויות עצומות של לימוד תורה, של ידע, של חוכמה, של עשייה חברתית. אולם מאידך מכשיר זה על כל יכולותיו ועל האינטרנט שבו, יכול גם יכול להביא להסתאבות ולטומאת אין קץ, לחורבנן ולפירודן של משפחות רבות.

מה יכול להציל אותנו מסם המוות החבוי בכל דבר ודבר בבריאה?

שתי תובנות יכולות לעזור לנו בהתמודדות הקשה:

א. את התובנה הראשונה מספק לנו הנביא חגי (ב, ח): "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת" - באמת באמת שום דבר איננו שלנו ואין אנו עתידים ליטול איתנו דבר אל הקבר, מלבד מעשינו הטובים.

ב. התובנה השנייה, הינה הפנמת הידיעה החשובה כי הכל תלוי בי ובבחירה שלי, ובשינוי קל מדברי רבי יהושע בן לוי - רצה נעשית לו סם חיים, לא רצה נעשית לו סם מיתה.

הרב שמעון ביטון, מהספר: "בין אדם למועד"