"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: משל לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו, וסכו, והאכילו, והשקהו, ותלה לו כיס על צוארו... מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?"

(מסכת ברכות לב, א)

חז"ל מביאים לנו משל על הסכנה שיש במצב של שפע, על אדם עשיר שפינק את בנו והאכילו והשקהו ותלה על צווארו ארנק מלא בכסף לשימושו של הבן - מה יעשה הבן ולא יחטא?

מה באמת קורה לבן הזה? מדוע הוא מועד לחטוא, יותר מבחורים אחרים בני גילו?

מפני שהאב הזה הסיר מבנו כל דאגה להתגבר על טרדות החיים, אין הוא דואג למאומה, לא הטילו עליו אפילו להביא חלב מהמכולת בבוקר, ואפילו לא לבדוק מדי בוקר אם יש חלב במקרר. כאילו אומר האב לבן - אל תעשה כלום, קח כסף ותהנה (מגד יוסף, עמוד של"א).

ומה התהליך הנפשי העובר אז על האדם?

רבנו בחיי כותב על נושא זה בספרו "חובת הלבבות" (שער הבטחון, פרק ג) כשהוא מתייחס לשאלה שהרבה אנשים מוטרדים ממנה: מדוע גורר מהלך החיים בעקבותיו עול רב, טרדות כה רבות, דאגה לדברים רבים כל כך?

רבנו בחיי מסביר שאילו לא היה האדם טרוד בפרנסתו, היה בועט חלילה בה' ורודף אחר העברות! טובתו של האדם היא, אפוא, שיהיה טרוד בהשגת צרכיו בעולם הזה, ואף קיום המצוות לא יעלה בידו בנקל, אלא יצטרך לטרוח עבורן, כדי שיהיה עסוק ולא יפנה ליבו לדברי הבאי.

הוי אומר שמטבעו נמשך האדם לצד העצלן ביותר של החיים - בילוי הזמן. גם בימינו מראה המציאות שאנשים הטובלים בים של שפע ואינם משכילים להציב אתגרים בפני ילדיהם, מעמידים אותם בפני פיתויים שקשה לעמוד כנגדם, המובילים אותם להתדרדרות התנהגותית, גאוותנות ושחצנות, ולפעמים גם להתדרדרות נפשית - כי באין מעש אין האדם מוצא את מקומו.

כל שפע הוא ניסיון. בכל שפע מצוי פוטנציאל עמוק של ניוון ודלדול עד כדי קריסה. ההצלחה היא לעיתים סיבת הנפילה. בחברת השפע הכול זמין ולכן היא הופכת בקלות להיות חברת עונג, שהפרטים שבה רגילים למימוש צרכים מיידי ומתמיד, ומתקשים בכל פעולה שמצריכה סוג של דחיית סיפוקים.

חברת שפע אף תומכת בהיווצרותו של אינדיבידואליזם מוקצן, יחיד המרוכז בעצמו ומתרגל להתייחס למציאות ככפפה שתמיד אמורה להתאים את עצמה למידות האישיות שלו. הזולת או החברה, שתובעים יציאה מהעצמי, צמצום ונתינת מקום, הופכים להיות בלתי נסבלים מבחינתו. הקשרים האישיים מקבלים אופי עסקי של שיתוף פעולה זמני לצורך השגת אינטרס משותף.

הדברים הללו מקנים לנו זווית הסתכלות שונה לחלוטין על טרדות החיים. אומנם הן מטרידות, אין הם קלות, ולפעמים הן אפילו קשות, ובכל זאת עתה יודעים אנו שאנו יכולים לשאול את עצמנו: מי יודע היכן היינו בלעדיהן?...

"ותן חלקנו"

הרב אמנון דוקוב, מהאתר: "מקור ראשון" - https://www.makorrishon.co.il/category/judaism/