ב"ה       

משנה ברורה מהדורת דרשו עמוד 250 בהגהות  תחילת העמוד  מדבר החזו"א על שולחן המונח על חביות – ואם הן הפוכות אין חשש למאהיל , ורציתי לומר שאוהל הוא שמניחים את תקרתו ולכן החביות ההפוכות נסתמות ע"י הקרקע ואין חשש לאוהל.

עוד סוגיה מהחיבור של ר' יוחאי על דברי הבית יוסף לגבי מיטה של פרקים וכוס של פרקים והוא לא מחשיב את דעתו של גברא בין אם רוצה רפוי או אינו רוצה

ומדברי הבית יוסף – שלא מחשיב דעת דגברא אלא רק יעודו של הכלי מה לי שמא יתקע? מה בא הבית יוסף לאשמועינן מה בכלל משנה שמא יתקע הרי ממילא אסורה לו מיטה של פרקים. אלא רציתי להציע כיוון חדש, דכיוון שביעוד הכלי בעינן דהרי כלי שמיועד לתקיעה גם אם תעשנו רפוי והבית יוסף רוצה לאשמעינן לן הטעם דבאיסור-שמא יתקע. יש חשש שהוא הכלי יבוא לידי תקיעה כגון : מיטת פרקים שבנה רפוייה, עלה לישון בא, ממשקל גופו התהדקו פרקיה. ויש לומר שמא יתקע החפצא בעצמו.

אלא רק את יעודו של הכלי האם חיבוריו רפויים או שמא יש חשש תקיעה. ובין כך בכלי שיעודו לתקיעה לא משנה מה רצונו של גברא ומתחייב.

הבית יוסף חושש שמא יתקע (הגברא) וקשה:

א.      והרי גברא שרוצה רפוי נימא משום דחשש שמתחייב באיסור ואם כן מדוע לחשוש שמא יתקע??

ב.      ותו דהרי דעת גברא פתאום חשיב?? דהרי כבר מצינו דהבית יוסף לא בעינן כוותיה דעת גברא אלא כוותיה יעוד כלי.

ש"א במשנה ברורה

ארבעה טורים – דף רכ"ה הלכה שטו – דב"ה – טלית כפולה , והרי"ף:

אוסר כל סוג אהל אבל כילת חתנים שרי (שהרי עשויה לכך) ולמעשה מסתמך על הרמב"ם :

רמב"ם יד החזקה - הלכות שבת פרק כב

(ל) כילת חתנים שאין בגגה טפח ואין בפחות משלשה סמוך לגגה רוחב טפח הואיל והיא מתוקנת לכך מותר לנטותה ומותר לפרקה.

הרמב"ם גורס שהיות כילת חתנים מתוקנת לשימוש זה , יש להתירה בשבת.

ושיטת הרמב"ם לעניין זה קצת קשה דכיוון שאם כילת חתנים היא הכלי שנותן היתר אז איך אז בטוחן הוא הכלי הופך לאיסור??

רמב"ם יד החזקה - הלכות שבת פרק כא

(כ) הצריך לדוק פלפלים וכיוצא בהן ליתן לתוך המאכל בשבת הרי זה כותש ביד הסכין ובקערה אבל במכתשת חייב מפני שהוא טוחן לפיכך אסור לבריא להתרפאות בשבת גזרה שמא ישחוק סממנין:

ועוד צריך לפרש שורש המחלוקת בין הרי"ף והרא"ש בעניין חיוב אהל ארעי שהרי"ף פוטר אבל אוסר, דהיינו מדרבנן ומחמיר, בזמן שהרא"ש נוקט בלישנא של "תמהני" על הרי"ף ופוטר  מה פשר מרחק עצום זה בין הריף להרא"ש??

צריך אוקימתא, ונראה דסברת הרי"ף שאב מלאכה במשכן הוא אוהל מועד ולכן ברור מדוע כל דבר המזכיר אהל לא יהיה שייך להתיר או שזה אב או תולדה ולכל הפחות מדרבנן. אלא הרא"ש סבירא ליה דאב מלאכה בונה הולך על הקרשים שבמשכן ולכן צורת אהל איננה בהכרח מהווה בעיה לשיטתו.

------------------------------------------------------------------------------------------

 לכולי עלמא אין חיוב חטאת וכל מה שכתוב בלשון אסור הינו מדרבנן ראה קושיא ותירוץ משנה ברורה על המחבר.

 גלוסטרא-הוא עשיית קנה או מקל

 נגר – יש לחלק בין נגר קשור לדלת, קשור לבניין  ומונח בקרן זווית. לנגר שיש תושבת המחוברת לבנין – אין חילוק בין הנגר קשור שם בין אם בקרן זווית . דכייוון שהתושבת מעידה על הנגר ואין כאן תוספת בניין כיוון שהוא מתוקן לכך. ויש לחלק בין תושבת צמודה לבריח או לקיר שכן ראוי להרחיקה מין הבריח

 כלי – היות ואין אדם מתייאש מכלי שיש לו בו שימוש ולכן לעניין בונה הרי הכלי הוא תוספת עראי .

 קנה- כמו מפתח שלעניין דלת זו הוא שייך ולדלתות אחרות הוא מאין מוקצה כיוון שאינו פותחן.

 אסקופה נפתחת – שהגם שהיא הציור החמור ביותר אבל דינא הוא כמחזי דבונה – לרבנן. עכ"פ אין חטאת .

 ראה עירובין קב

 מחלוקת רבי יוסי ברבי אליעזר. ושיטת רבי יהודה