אדם מטבע שלו קשה לו לעשות לעצמו כאב ולכן האדם מעדיף
לשקר לעצמו ורק אלו שמקיפים אותו הסביבה מזכירים לו שהוא
נמצא בשקר ומראים לו סימנים לעשות צעדים לכיוון האמת.וזה
מה שכתוב בתורה שוויתי ה, לנגדי תמיד - היינו להשוות צורה
עם מה שהסביבה אומרת לי על פי הבעל שם טוב .ואני אתן דוגמא:

למשל האדם חולה באיזו מחלה לא נעימה והוא לא יודע איך להפטר
ממנה ,אז הוא לומד לחיות עם המחלה ,אבל החברים שלו כל הזמן
לוחצים עליו ואומרים לו כל מיני דרכי מילוט מהמחלה.והם אומרים
לו אתה חי - חצי חיים חצי מוות ,והוא אומר להם ככה אני אוהב לחיות
אבל זו היא לא האמת אלא שככה נוח לבן-אדם והוא לא יכול לצאת מאיזור
נוחות שלו ואז החברים אומרים אבל אתה לא אמיתי שאתה לא מרפא
את עצמך או שאתה בריא ואתה מתקדם בכל התחומים בחיים או שאתה
חולה ואתה במקום ואדם מצדיק את מצבו ואומר ככה הכי טוב ורק אם
הוא מרגיש עד כמה המצב שלו רע ,אז כפי שהוא רואה את הרע כך הוא 
יכול לברוח ממנו!צריך להיות משהו דרסטי בכדי לשנות פזה - מצב !

וכך גם ברוחניות עד שאתה לא מגלה שהמצב בו אתה נמצא הוא בלתי נסבל
אתה לא זז מהמקום - צריך להרגיש מידה שלימה של הכרת הרע במצב הנוכחי.