לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת יתרו

שמות יח,ג: וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: מלבי"ם: "למה הזכיר פה שמות הבנים? ... זה האות שאהב את בניו, כי הם ציינו בשמותם את כל קורותיו". מעניין שקריאת שם לבנים יכולה לבטא גם לבטא את קורות האב.

יח,יג-יד: וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה ... מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ: מדוע יתרו נקט לשון 'ניצב' והכתוב אומר 'ויעמוד העם'? מלבי"ם: "עמידה היא היפך הישיבה, וההצבה היא במקום שצריך התחזקות". בעצם ניסוח שאלת יתרו את משה, הוא כבר נותן לו את הפתרון, שצריך התחזקות".

יט,ג: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: מה ההבדל בין אמירה להגדה, ובין בית יעקב לבני ישראל? מלבי"ם: "הגדה היא מגיד לו דבר חדש נפלא ממנו ... ועניין שנחוץ לו לדעתו, ואמירה כולל כל מאמר שיאמר לו בפיו ... בניו ההמוניים נקראו בשם יעקב, וגדולי האומה או העם כשהם במעלה עליונה – נקראו בשם ישראל, לפי זה ציווהו שיאמר לבית יעקב שהם ההמון – דברים קלים פשוטים, ושיגיד לבני ישראל שהם גדוליהם וזקניהם – דברים גדולים חדשים". אבחנה מחודדת להמון ולגדולים.

יט,כא: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רֵד הָעֵד בָּעָם: מלבי"ם: "למה ציווה 'רד העד בעם' שכבר הגביל את העם סביב והזהירם על זה (וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ; יב)? ... הוצרך עתה לזרזו שנית מפני ג' טעמים: א' שאחר שהעם לא רצו שלא יהיה אמצעי בינם ובין ה' ... ב' מפני שעתה נעתק אור השכינה מן כלל ההר אל ראש ההר רחוק מן המחנה ... יחשבו שעתה מותר להם לעלות בקצה ההר ... כדי לראות ... כי אי אפשר לראות מרחוק. ג' ... הם מוזהרים מלעבור גבול ההשגה ויחשבו שראו איזה תמונה ... יצייר להם הכוח הדמיוני איזה גבול ... ויגשימו את האלוהות". ה' לא סתם ביקש את משה לעלות ולרדת כמה פעמים.

כ,י: וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת: מה ההבדל בין 'נח' ל'שבת'? מלבי"ם: "נח מהעסק שעסק לברוא ברואים חדשים ... השבית מלאכת הטבע וסידורה ותיקן הנהגה אחרת ניסיית... ומצד שבו קבע הנהגה השגחית ניסיית שבה ישפיע שפע ברכה ממקור הברכה העליונה". ה' נח מהיצירה אך שבת ממלאכת הטבע והפכה לניסיית ושפע ברכה. שנזכה.

כ,י-יא: וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ: מדוע נסמכה מצוות כיבוד הורים למצוות השבת? מלבי"ם: "בששת ימי בראשית המציא האישים (ברא את אדם וחווה), ואם לא היה שובת ממלאכתו והיה ממציא האישים תמיד בדרך זה (של בריאה), לא היה מציאות לאבות מולידים כי היו נבראים תמיד מאת ה' ... ובזה יש לאבות שותפות עם ה' שהם יוציאו הגוויות וה' ייתן נשמה ויפיח רוח חיים, ולכן סמך כיבוד ואם אצל שבת". ה' ואדם שותפים בבריאה המתמשכת.

שבת שלום, שבת של אהבת הבנים, יציבות, הגדה לבני ישראל, אמונת ה', שביתת ה' ושותפות עם ה' ביצירה, ומזל טוב לשמואל וצוריה על הולדת בנם הזכרי הראשון, אורן