למה תפילת ערבית רשות?? אם התפילות כנגד תפילת האבות?? ואולי כי תפילת יעקב בא הפתעה כי בהתחלה לא חשב להתפלל במקום שהתפללו אבותיו, ורק כאשר עבר חשב איך יתכן שהוא לא יתפלל במקום שהתפללו אבותיו, ונעשה לו נס והקב"ה הקפיצו לאותו מקום, והיות ותפילה זו באה ליעקב בהתנדבות שחזר בגלל קבלה טובה שבאה עליו, לכן ערבית היא תפילת רשות, ולא בגלל שקלה היא חלילה, אלא שעלינו להידמות להתנדבות התפילה באיכות כפי שתיקנה יעקב, שהתנדב לחזור ולהתפלל במקום משובח לתפילה, מקום שהתפללו בו אבותיו.

ואין זה דבר פשוט כלל, שהרי הוא היה במנוסה ובבריחה מעשו הרשע ושליחיו, וסכנה היה לו לחזור שוב לארץ ישראל בשביל תפילה, לכן זו תפילה התנדבות מיוחדת במינה, וכך עלינו להתפלל תפילת ערבית בהתנדבות ובחשק מושלם כמתנה להקב"ה.

ויתכן עוד, שהיות ויעקב חזר מחרן ששם הוא יהיה מוגן מפני עשו ככתוב באור החיים הקדוש שלבן ילחם עמו נגד עשו, ובכל זאת יעקב אבינו חזר לארץ ישראל  שהוא מקום סכנה עבורו מפני עשו ושלוחיו, וכל זה מפני שחשקה נפשו להתפלל במקום בו התפללו אבותיו, ולכאורה קשה שהרי אין לנו רשות להסתכן בכוונה תחילה ובעצם ללכת למקום סכנה ולהתפלל שם, ולכאורה אם התירו לקצר מפני הסכנה, א"כ בפשטות יהיה אסור ללכת להתפלל דווקא במקום סכנה, לכן אין ללמוד מתפילת יעקב זו תפילת חובה.

ומ"מ עדיין קשה, איך התיר יעקב לעצמו להסתכן בעבור תפילה?? ותירץ תלמידי היקר מאוד אליהו שנקר ני"ו ממצוייני כיתה ח' ת"ת תורת אמת ב"ב, שאכן הייתה סכנה ליעקב אבינו לחזור מחרן לארץ ישראל, אבל זה היה רק סכנה של איבוד הגוף, שמא ירצחנו עשו, אבל כשהגיע לחרן הרגיש שסכנת לבן חמורה ומסוכנת יותר מסכנת הגוף, כי אצל לבן יש סכנה רוחנית, וכפי שהארכתי כן בתחילת הפרשה.

וזה מזכיר לי את המשפט המפורסם שאמר מרן שר התורה בתחילת הקורונה, "לסגור את התלמודי תורה זה סכנה גדולה יותר", וישנם אנשים שלצערי לא התעמקו  כראוי בדקדוק לשון מרן שר התורה, וישנם שדיברו סרה רח"ל, שהרי מדויק במפורש בדבריו שסכנת הקרונה סכנה היא, ולא חס ושלום זילזל בה מרו חלילה, אלא שטען שהסכנה הרוחנית של סגירת הת"ת סכנה גדולה יותר מסכנת הגוף, ובסוף כולם פתחו כדעתו, אבל בזהירות כפי שיעקב אבינו שם אבנים הגנה לראשו.