פלא עצום היה לי בלומדי עם תלמידי המצוינים בת"ת "תורת אמת" בני ברק בישעיהו מג', כה- כז', שכתוב שם (כה) אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר: (כו) הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק: (כז) אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי: ומסביר רש"י שהקב"ה טוען לעם ישראל שאין להם זכות לגאולה השלימה בזכות עצמם כי פשעו בו, וגם אין להם לסמוך על האבות שהרי "אביך הראשון חטא" – אברהם, באומרו "במה אדע", שכביכול פקפק בהבטחת ה' שעם ישראל ירש את ארץ ישראל, "ומליציך פשעו בי" - אין לך בכל מליצים שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע יצחק אהב את שונאי –עשו, ואכן במדרש רבה תחילת שמות כתוב "ויאהב יצחק את עשו לפיכך יצא לתרבות רעה על אשר לא רדהו", ומפורש שזה נחשב כפגם, ואולי זה הכוונה גם בנביא כאן, שזה נחשב לפשע ליצחק.

אומנם קשה, שהרי אברהם אבינו כבר נענש על כך ככתוב בגמרא נדרים לב' מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? שמואל אמר: מפני שהפריז - הרהר על מדותיו של הקב"ה, שנאמר במה אדע כי אירשנה??

ועוד קשה הרי באותו מדרש שבו כתוב שיש אשמה ביצחק בנפילת עשו לתרבות רעה מופיע קודם כך על אברהם כלפי ישמעאל, ומדוע לא הזכירו זאת לאברהם?? ויתכן שהזכירו עוון חמור יותר.

ופלא נוסף וכי יעקב במה חטא, הרי אם הקב"ה טוען שאין זכויות לישראל הרי נשאר זכות יעקב שלא כתוב שחטא?? וגם איך יתכן לטעון על יצחק שפשע בחינוך הרי ידע בנבואה שאחד מהבנים יהיה רשע עוד בעודו בבטן אמו, ואדרבא יצחק באהבתו ניסה להצילו ולהחזירו למוטב כפי אריכות הדברים שהבאנו במאמרים קודם??

וגם מדוע יצחק מכונה מליץ יושר??  ועיין במדרש הגדול שמשבח את יצחק שידע שעשו רשע ובכל זאת קירבו במגמה ובמטרה להחזירו בתשובה.

לכן נראה לחדש שהקב"ה מסביר לעם ישראל מדוע הגאולה העתידית מובטחת ותגיע אך ורק למען שמו באהבה, כי הקב"ה אומר אינני רוצה לשקול את מעשיכם הטובים והרעים לבדוק האם אתם זכאים לגאולה אם לאו, אלא אני יתייחס אליכם כאילו אתם בלי זכות כלל מצד עצמכם וגם כביכול אתם לא זכאים בזכות האבות, כי תמה זכות אבות, ורצוני לדקדק עמהם בכדי שתקבלו את הגאולה למען שמי באהבה, כי אילו ישקלו מעשי ישראל יתכן שלא תגיע הגאולה באהבה חלילה, ויתכן שלאחר שיוחלט על הגאולה מתוך אהבת ה' צורת ודרכי גאולה יבחנו לפי דור שכולו חייב או כולו זכאי.

ואפשר לחדש עוד שאדרבא פשעי אברהם ויצחק כביכול זה בעצם הסיבה לגאולה המובטחת למען שמו באהבה, כי אברהם מצד אחד כשאמר במה אדע הוא חידש אמונה עצומה בבורא עולם.

וכפי שהגמ' בברכות ז' אומרת אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר "ויאמר א- ד -  נ -  י (אלקים) במה אדע כי אירשנה", אמר רב אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם, שנאמר "ועתה שמע אלקינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען א-ד-נ-י ",לא כתוב למענך אלא למען אברהם שקראך אדון: ולא הגיוני שבמשפט שבו אברהם מחדש אמונה באדנות ה' על העולם במשפט זה הוא יפקפק באמונה??

אלא יתכן שהקב"ה השתמש כביכול במילים אלו במובן השלילי שיש בזה כביכול פקפוק "במה אדע" לטובת אברהם ועם ישראל שלא יגאלו בגלל הזכות אבות כי אברהם פחד שמא ירבו מאוד חטאי עם ישראל ולכן הקב"ה החשיב זאת כחטא שבכך עם ישראל יגאלו בלי זכויות אלא מתוך הבטחה וברית למען שמו באהבה.

וכן אצל יצחק הקב"ה כביכול החשיב זאת לחטא שקירב את עשו, והיא הנותנת והגורמת לעם ישראל שיגאלו למען שמו באהבה גם בלי זכויות, כפי שיצחק עמוד היראה "פחד יצחק" במקום לרחק את עשו הרשע קרבו באהבה רבה, כך הקב"ה יקרב את עם ישראל עם כל פשעיהם ויגאלם למען שמו באהבה, בלי שום תנאי, וחידוש זה מתאים כפתור ופרח לדברי   שבת פט' שרק יצחק מגן על טענת ה' על עם ישראל "בניך חטאו" וטען שהוא מסכים לסבול חצי מעוונות עם ישראל וכו', ומובן שמכונה שמו -"מליצך", ומסיימת הגמרא מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים: אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך, שנזכה בקרוב ממש לגאולה השלימה אמן.