ויגדלו הנערים – מה יעשה אבא כשבנו רח"ל נופל??

 

בליל שישי פרשת תולדות תש"פ הייתי בשני בר מצוות באשדוד, והשתוקקתי שיתחדש לי חידוש על בר מצווה – וביקשתי מבורא עולם שיזכני, ובס"ד התחדש לי, שנהה בפרשתנו כתוב "ויגדלו הנערים" וכתב רש"י שהכוונה שנהיו בני 13, ולכאורה המילה "ויגדלו" יש במשמעותו גם שהיו גדולים בחשיבות רוחנית, וכפי שנראה בהמשך, וצריך להבין מדוע גם עשו נחשב לגדול ברוחניות?

 

וזכיתי שהרב הגאון ר' יחיאל מאיר צוקר שליט"א האיר את עיני שאכן יש מדרש שמוכיח שיגדלו הנערים זה גדלות רוחנית הן אצל יעקב והן אצל עשו, וחיפשתי ומצאתי כדבריו במדרש זוטא שיר השירים פרשה א' וכתוב שם: "הגדול" זה אברהם, יצחק, ויעקב, שנקראו "גדולים", באברהם כתוב "וה' ברך את אדני מאד ויגדל" בראשית כד' לד', ביצחק כתוב "ויגדל האיש וילך הלוך וגדול" שם כו' יג' ביעקב כתוב "ויגדלו הנערים" שם כה' כז'.

 

וממשיך המדרש הרי כלול ב"ויגדלו הנערים" הנכתב על גדלות יצחק, שני בניו - יעקב ועשו, שכשם שחל השם על יעקב כך היה ראוי שיחול על עשו, כי עשו היה ראוי שיקרא יעקב ויעקב היה ראוי שיקרא עשו, כמו כן עשו היה ראוי להעמיד מלכים ויעקב היה ראוי להעמיד כהנים, הברכות הראשונות ראויות לעשו והאחרונות ליעקב, אלא שקלקל עשו ונתנו הכל ליעקב, וכשמכר עשו את הבכורה מיד נאמר עליו "הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד" עובדיה א' ב'.

 

ופלא עצום הוא שעשו עד גיל 13 נחשב כגדול כביכול בדרגתו של יעקב איש תם יושב אהלים, הרי כבר מבטן אמו כתוב ברש"י שכאשר אמו הייתה עוברת ליד פתחי עבודה זרה עשו נדחק לצאת, ואם כן איך יתכן שעשו בתחילת ימיו עד גיל 13 היה נחשב גדול כיעקב אבינו שאפילו בבטן אמו נמשך לצאת כשאמו עברה ליד בית מדרש??

 

אלא התחדש בס"ד, שהיא הנותנת, שגדלותו של עשו היא, שלמרות שכבר בבטן אמו הייתה לו משיכה כמו מגנט לצאת לעבודה זרה, בכל זאת במשך 13 שנה כשהיה מחוץ לבטן אמו בכל זאת לא ברח אפילו פעם אחת לעבודה זרה!!! פשוט הוא נלחם נגד טבעו הרע במשך 13 שנה, כפול 365 יום אם נניח שבזמן האבות ספרו לפי ימי החמה.

 

וביום שישי לאחר מבחן שנבחנתי במנחת חינוך כמידי חודש זה 9 שנים הודו לה', ואני מספר זאת, כי הרבה מאוד מכוח החידוש קיבלתי מכוח התמדתי בעיון במנחת חינוך, ומצווה לפרסם זאת כי זה מתנה שכאי שכל יהודי יזכה בה, לקחני יהודי צדיק ברכבו לביתי, וכשאמרתי לו חידוש זה, שאל אותי מה המסר?? והתפלאתי מה כוונתו?? ואז סיפר לי שיש לו בן אחד שלצערו נפל מדרך היהדות ואיזה המסר עליו לתת לבנו שיקבל מתוך חידוש זה בסעודת שבת?

עניתי לו, שיתכן, שיצחק אבינו השתמש באותם 13 שנים בהם עשו התגבר על נטייתו וטבעו הרעה להידבק לעבודה זרה, והעריך זאת מאוד, כי ראה את מלחמתו של בנו יום יום נגד טבעו הרע.

 

ויתכן שזה גם הסבר "שיצחק אהב את עשו כי ציד בפיו", שיצחק אהב את עשו כי במשך 13 שנה הצליח לצוד את יצרו הרע ולא הלך לבית עבודה זרה אפילו פעם אחת, "וציד בפיו" יתכן שהוא התגבר וצד את היצר הרע על ידי "פיו", דהיינו שעל ידי לימוד התורה הוא הצליח להתגבר, כי זה הכוח היחידי שמנצח את היצר הרע, כמובא בגמרא קידושין ל'.

 

ובגלל מעלת עשו העצומה וגבורתו במשך 13 שנה, בכוח מעלה זו ניסה יצחק לקרב את עשו שיחזור בתשובה, ולכן אהב אותו גם בגיל מבוגר, עד כדי כך שאפילו כאשר נשי עשיו עוורו את יצחק, בכל זאת יצחק רצה להראות לעשו את אהבתו ואמר לו רואה אני את חלק הטוב שבך את ה13 ולא את ה30 הרעים, ואנא גם אתה עשו ראה נא את ה13 ותחליט טוב אני וחזור לשם לטוב שבך.

 

אז אותו צדיק השבור מחמת בנו שנפל שוב שואל אותי, ומה המסר??

 

ושוב התחדש לי הוספה בס"ד ועניתי לו, שאכן בסופו של דבר למרות אהבת אביו יצחק, בכל זאת עשו קרס ונפל, ומגיל 13 עד 15 אחרי הלימוד בישיבה, עשו היה חוטא בסתר, ובגיל 15 לאחר פטירת אברהם יצא עשו בפרסיה לתרבות רעה.

 

אבל כפי שכתבתי במאמרים הקודמים, המאמץ של יצחק לא היה לריק, כי בנו בסופו של דבר לא היה נחשב ליהודי ממש, ולכן הקב"ה לקח בשלימות את כל מה השקעת יצחק, שהשתמש ב13 השנה בהם עשו היה טוב יחסית שהתגבר על טבעו, ולראות את הטוב ולהתמקד בטוב ובכוח הראיה הטובה לנסות לעזור לבנו להתגבר על השנים הרעות שחי בהם, כוח זה עובר לכל הורי הילדים בעם ישראל, לכל אבא יהודי עד עצם היום הזה.

שגם אנחנו נלך בדרכי יצחק אבינו, ונזכה שכל בן שקרס ונפל רח"ל, בכל זאת יזכה לחזור למוטב מתוך האהבה ובכוח ההתמקדות בטוב, שאנחנו ההורים נתמקד בטוב שמצאנו בבנינו, ונזכה שגם הבן יתמקד בטוב שבו או שהיה בו, ויתעורר ויחזור לטוב בקרוב אמן ואמן.

 

ובזכות יהודי צדיק זה הייתה לי דרשה נפלאה בליל שבת תולדות בבית המדרש נפש החיים באשדוד, שמסרתי לעילוי נשמת מו"ר אבי רבי שלום בן יצחק זצ"ל שיום פטירתו ו' כסליו תשע"א זכותו יגן עלינו, כי איש צדיק היה, והתנקה מכל אבק וצל חטא בפרט שרוב ימיו בייסורים.