אני למשל מתחיל את היום אם אשה שאני אוהב ,אחר-כך אני הולך
ברחובות מטייל ומתמלא באור הבורא אבל כל זה עובר ולא נישאר
מזה שום דבר ,אני מנסה לתפוס את האושר אבל הרגעים היפים עוברים
ולא נישאר כלום.מה חסר? חסר זה שאני אוכל להחיות את כל הרגעים
שחייתי אותם בכל רגע שאני ארצה ולהינות מהם בדיוק באותו תענוג בו
נהניתי באותו רגע שהדברים קרו.זאת אומרת מה בעצם חסר לנו - חסר
לנו שכל המצבים יהיו קיימים תמיד - מה זה אומר ? זה אומר שחסר לנו
ניצחיות! זה היה הכלי!
עכשיו האור:
המקובלים אומרים לנו שברוחניות אין שום צורה שהיא נעלמת לאנשהו
אלא כל המצבים קיימים בבת אחד.זאת אומרת בהתחלה היה קיים ההשפעה
של הבורא והיא הייתה אור פשוט שממלא את כל המציאות.אחר-כך נוצרה
צורה נוספת שהיא חכמה שזה הכלי שמקבל את האור ,אחר-כך נוצרה בינה
שרצתה להידמות לשורש ולהשפיע כמו הבורא והיא הוציאה את כל האור בחזרה
לבורא ואחר-כך קצת קיבלה את האור וכל השאר החזירה זה זעיר אנפין
אחר-כך קיבלה את כל האור בעל מנת לקבל וזה מלכות ,אחר-כך המלכות
הרגישה שהיא מקבלת והאור משפיע - יש שינוי צורה והיא עשתה צימצום אלף
כי לא רצתה לקבל בעל מנת לקבל אלא רק בעל מנתלהשפיע נחת רוח ליוצרו.
ומשם כבר השתלשלו כל העולמות - אבל בשביל מה סיפרתי את זה כי ברוחניות
שום צורה לא נעלמת אלא מהצורה הקודמת יוצאת ונבדלת צורה נוספת בחוק
שינוי הצורה ,כי ברוחניות הרוחניים נבדלים לפי שינוי צורת ההשפעה ביניהם
ומתחברים לאחד לפי השוואת הצורה ביניהם.אבל בגלל שכל המצבים קיימים
יחד זה נבחן למציאות שהיא ניצחית.והאור תמיד מחייה את כל המציאות הרוחנית
והאור נמצא במנוחה מוחלטת - היינו שיש לבורא השפעה קבועה ,והשינויים רק
במקבלים שצריכים לגלות את השפעת הבורא עליהם.וכשהאור משפיע על הנברא
הנברא מתפעל מהאור בצורה מסויימת ולכן בנברא נוצרת תמונת מצב מסויימת!
והיה לי פעם מצב שעשיתי איזו מצווה בעל מנת להשפיע לבורא - והאור התגלה
ומישהו הזכיר לי את המצווה הזו שעשיתי ואני ניזכרתי בזה והתגלה רשימו הזה
שוב ואני הרגשתי את התענוג שוב - זאת אומרת שהמצווה קיימת בניצחיות והיא
לא ניפסדת.אז זה היה פעם אחת שטעמתי טעם של ניצחיות .ומקובלים אומרים שהם
יכולים לעורר כלמצב רוחני שהם עברו בתנאים טובים - היינו כשהם מסוגלים
להיזכר במצב - כי יש פעמים בהם הם נימצאים במצב אחר לגמרי ולא יכולים לעורר
מצב ספציפי מסויים כי הם עכשיו נמצאים באופרה אחרת.אבל כך הם הדברים.
ברחובות מטייל ומתמלא באור הבורא אבל כל זה עובר ולא נישאר
מזה שום דבר ,אני מנסה לתפוס את האושר אבל הרגעים היפים עוברים
ולא נישאר כלום.מה חסר? חסר זה שאני אוכל להחיות את כל הרגעים
שחייתי אותם בכל רגע שאני ארצה ולהינות מהם בדיוק באותו תענוג בו
נהניתי באותו רגע שהדברים קרו.זאת אומרת מה בעצם חסר לנו - חסר
לנו שכל המצבים יהיו קיימים תמיד - מה זה אומר ? זה אומר שחסר לנו
ניצחיות! זה היה הכלי!
עכשיו האור:
המקובלים אומרים לנו שברוחניות אין שום צורה שהיא נעלמת לאנשהו
אלא כל המצבים קיימים בבת אחד.זאת אומרת בהתחלה היה קיים ההשפעה
של הבורא והיא הייתה אור פשוט שממלא את כל המציאות.אחר-כך נוצרה
צורה נוספת שהיא חכמה שזה הכלי שמקבל את האור ,אחר-כך נוצרה בינה
שרצתה להידמות לשורש ולהשפיע כמו הבורא והיא הוציאה את כל האור בחזרה
לבורא ואחר-כך קצת קיבלה את האור וכל השאר החזירה זה זעיר אנפין
אחר-כך קיבלה את כל האור בעל מנת לקבל וזה מלכות ,אחר-כך המלכות
הרגישה שהיא מקבלת והאור משפיע - יש שינוי צורה והיא עשתה צימצום אלף
כי לא רצתה לקבל בעל מנת לקבל אלא רק בעל מנתלהשפיע נחת רוח ליוצרו.
ומשם כבר השתלשלו כל העולמות - אבל בשביל מה סיפרתי את זה כי ברוחניות
שום צורה לא נעלמת אלא מהצורה הקודמת יוצאת ונבדלת צורה נוספת בחוק
שינוי הצורה ,כי ברוחניות הרוחניים נבדלים לפי שינוי צורת ההשפעה ביניהם
ומתחברים לאחד לפי השוואת הצורה ביניהם.אבל בגלל שכל המצבים קיימים
יחד זה נבחן למציאות שהיא ניצחית.והאור תמיד מחייה את כל המציאות הרוחנית
והאור נמצא במנוחה מוחלטת - היינו שיש לבורא השפעה קבועה ,והשינויים רק
במקבלים שצריכים לגלות את השפעת הבורא עליהם.וכשהאור משפיע על הנברא
הנברא מתפעל מהאור בצורה מסויימת ולכן בנברא נוצרת תמונת מצב מסויימת!
והיה לי פעם מצב שעשיתי איזו מצווה בעל מנת להשפיע לבורא - והאור התגלה
ומישהו הזכיר לי את המצווה הזו שעשיתי ואני ניזכרתי בזה והתגלה רשימו הזה
שוב ואני הרגשתי את התענוג שוב - זאת אומרת שהמצווה קיימת בניצחיות והיא
לא ניפסדת.אז זה היה פעם אחת שטעמתי טעם של ניצחיות .ומקובלים אומרים שהם
יכולים לעורר כלמצב רוחני שהם עברו בתנאים טובים - היינו כשהם מסוגלים
להיזכר במצב - כי יש פעמים בהם הם נימצאים במצב אחר לגמרי ולא יכולים לעורר
מצב ספציפי מסויים כי הם עכשיו נמצאים באופרה אחרת.אבל כך הם הדברים.
