כל הדברים שהם ריקים אצלי צריכים להתמלאות ,אחרת האדם מרגיש
חיסרון .אני זוכר כשהייתי בגיל 16 אז הייתי מאוהב בבחורה בכיתה ולא
היה לי אומץ לגשת אליה והיום פתאום ניזכרתי בזה וראיתי שהרגש הזה
שהיה צריך להיות אצלי באותו גיל - פתאום חסר לי עכשיו ,כי מי שנמצא
עם הבורא יתברך ויתברך צריך להיות מלא באור וצריך להיות שלם ובעל
מום לא יכול להיכנס לארמון המלך .ואני זוכר שכשחשבתי על הבחורה
הזאת שאהבתי בכיתה אז היו לי געגועים כלפיה והשתוקקות ולפי זה אפשר
לראות היום שלבן אדם שאין לו קשר עם הבורא יש לו געגועים לבורא ויש
לו חיסרון לזה.אבל כש האדם מתוקן כבר כל החיסרונות שלו צריכים להיות
ממולאים כי אחרת הוא מרגיש חוסר שלימות.עד שלא מילאית כל החיסרונות
קשה מאוד לעלות לדרגה הבאה של השגה!