עומק הקשר
**סיכום קצר מתוך שיעור של הרב יגאל שנדרופי ראש ישיבת ישועת מרדכי**
בסוכות מנסכים מים
על המזבח, ומזה נלמד שגם צריך להתפלל על הגשם. אך לדעת ר' יהושע לא מתפללים על
הגשם כיוון שאנחנו בזמן קירבה עצום לה' ולא רוצים לרמז על הגשם שיוציא אותנו מן
הסוכה – צילא דמהמנותא.
בסוכות אנו נידונים על גשמי השנה, אם כן
הדבר הטבעי ביותר שנבקש מה' על הגשמים, ואיזו בקשה יכולה להיות טובה יותר מאשר -
"תן טל ומטר לברכה". אבל הבעיה היא שאם יירד גשם, בזמן שאנחנו יושבים
בצל השכינה בסוכה – נאלץ לעזוב את הסוכה כנזופים. אם כן, לא נבקש על הגשמים, אבל
לפחות נזכיר – "משיב הרוח ומוריד הגשם", ובכך נבטא את הבקשה שלנו לשנה
גשומה, אבל למעשה אנו לא מבקשים ולא מזכירים את הגשם כל החג.
ניסוך המים בבית המקדש
הזמן היחיד בשנה שאנו מצווים לנסך מים על-גבי
המזבח הוא בסוכות. בגמרא מופיעות דעות שנות לימי ניסוך המים. התנאים השונים לומדים
שיש ללמוד מדיני הניסוך לדיני שאלת הגשמים ולבקש על הגשמים באותו יום בו מנסכים את
המים. הם הבינו שה' יתברך בעצמו מרמז לנו להזכיר גשמים.
"ר'
יהודה בן בתירה אומר... נאמר בשני 'ונסכיהם' ונאמר בששי 'ונסכיה' ונאמר
בשביעי 'כמשפטם' הרי מ''ם יו''ד מ''ם הרי כאן 'מים' מכאן רמז לניסוך המים
מן התורה", יש כאן רמז מהתורה לניסוך המים ע"י אותיות יתרות ומכאן -
שה' מצפה מאתנו ללמוד מכך שרצונו שנזכיר גשמים בתפילה בסוכות. "רבי עקיבא אומר:
בששי בחג הוא מזכיר שנאמר בששי ונסַכֵיהַ, בשני ניסוכין הכתוב מדבר... תניא ר' נתן
אומר בקדש 'הסך נסך שכר לה'' בשני ניסוכין הכתוב מדבר" – רבי עקיבא ור' נתן
לומדים בדרכים אחרות את המקור לניסוך המים אך גם הם הגיעו למסקנה שה' מצפה מאתנו
ללמוד מניסוך המים שנזכיר בתפילות החג את עניין הגשמים.
רבי יהושע מביא לימוד אחר שנראה תמים במבט
ראשון, הוא אומר שלא לומדים ניסוך המים לא ב'יִתוּר' ולא ברמז אלא זו הלכה למשה
מסיני. לכאורה זהו "עוד טעם" ואפשר להמשיך הלאה, "אלא רבי יהושע היא
וניסוך המים כל שבעה... הלכה למשה מסיני", אבל לא!
אם נתבונן לרגע נראה עומק נפלא בדברי רבי
יהושע. יש לנו כלל, "הלכה למשה מסיני" היא הלכה מחודשת ואי אפשר ללמוד
ממנה הלכות נוספות. אם כן, רבי יהושע אומר – ניסוך המים הוא מצווה מדאורייתא אבל
אי אפשר ללמוד ממנה שום הלכה נוספת. אמנם אפשר לראות בציווי לניסוך המים רמז עבה
לכך שאנו מבקשים שגשמי השנה יתברכו, אבל אין בכך רמז מצדו של ה' יתברך להזכיר
גשמים בתפילות חג הסוכות.
לא מזכירים ריחוק בזמן של קרבה
מכאן נלמד יסוד משמעותי שמגלה לנו רבי
יהושע – אם אבקש מאדם שאינו קרוב לליבי באופן מיוחד להכין לי קפה והוא יענה
"תכין לעצמך" – לא אייחס לזאת חשיבות רבה. אבל אם תשובה דומה תבוא מצידה
של אשתי – זה יכול להיות פוגע מאוד! ככל שהקשר יותר עמוק ויתר חזק, כך כל דבר קטן פוגע
יותר. אומר רבי יהושע – אנחנו כל-כך קרובים לה', במיוחד בסוכות – יושבים בצל
השכינה. כיצד אפשר בכלל להזכיר גשמים? ולו אפילו ברמז קל! איך אנו יכולים להגיד
בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם". הרי יכול להתפרש מזה רמז דק של רצון
לצאת מהסוכה חס ושלום.
בחג אנו נמצאים במדרגה כזאת שמעניין
אותנו רק להיות כמה שיותר קרובים לה'. אמנם אנו נידונים בזמן הזה על הגשמים.
אך אם בקשה כזו תיפגע אפילו פגיעה קלה בקשר שלנו עם ה' – אנו מעדיפים לא להזכיר
שום עניין של גשמים ובלבד שלא תהיה פגיעה בקרבה המיוחדת בה אנו נמצאים.
קרבה בקשר הזוגי
נלמד מכאן לקח חשוב לקשר הזוגי. פעמים שאדם
מרגיש צורך "לזרוק לאוויר" איזו הערה או הלצה, ולפעמים גם בלי כוונה
משתמע מדבריו דבר לא חיובי. יש לדעת, בקשר עמוק - גם מילה קטנה יכולה לפגוע מאוד.
רבי יהושע בן לוי
ראויים הדברים למי שאמרם. על רבי יהושע
נאמר במסכת אבות, "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ"
(ב' ח'). ונאמר, "כל הנהנה מן העולם הזה בלא
ברכה כאילו גוזל להקב''ה וכנסת ישראל שנאמר (משלי כ"ח
כ"ד) גוזל אביו ואמו... ואין אביו אלא הקב''ה ...
ואין אמו אלא כנסת ישראל" (ברכות לה:), רבי יהושע עניינו לחבר בין אביו לאמו בין הקדוש-ברוך-הוא לבין כנסת
ישראל.
*** ישיבת ישועת מרדכי היא ישיבה לבחורים אוהבי תורה ועשייה.
ישיבה תורנית ומשפחתית עם חיבור לתורת ארץ ישראל.
- מסגרת שהיא מחוץ למסגרת
סרטון תדמית:
https://www.youtube.com/watch?v=UO3xCgBUOEY
טלפון לפרטים מזכיר הישיבה :
פינחס בן חמו - 0545770853
