'כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן … עולא אמר: היינו טעמא דרבנן, כדרב חסדא. דאמר רב חסדא: מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה? לפי שאין קטיגור נעשה סניגור... והא איכא בגדי זהב מבחוץ? מבפנים קא אמרינן. שופר נמי מבחוץ הוא? כיון דלזכרון הוא, כבפנים דמי. והא תנא מפני שהוא קרן קאמר? חדא ועוד קאמר, חדא דאין קטיגור נעשה סניגור, ועוד מפני שהוא קרן' (ר"ה כו,א). יוצא שע"פ רבנן תקיעת שופר כעין בפנים, כך שכין קשורה לקה"ק. אולי ע"פ זה אפשר לרמז על כמה דברים בשופר שכעין קשורים לעניין קה"ק. 'אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני' (שם טז,א). נראה שמעבר לעצם היותו שופר מאיל, שלכן מרמז על העקידה שאברהם הקריב את האיל במקום יצחק. מקום העקידה היתה במקום המקדש, ואבני המזבח קשורים לקה"ק: 'לקח יעקב שתי' עשרה אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו וישם אותם מראשותיו... וישב יעקב ללקוט את האבנים, ומצא אותם כלם אבן אחת, ושם אותה מצבה בתוך המקום... מה עשה הקב"ה, נטה רגל ימינו וטבעה האבן עד עמקי תהומות, ועשה אותה סניף לארץ, כאדם שעושה סניף לכיפה. לפיכך נקרא אבן השתיה, שמשם הוא טבור הארץ, ומשם נמתח' כל הארץ, ועליה היכל ה' עומד, שנאמר "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים"' (פרקי דר"א, לה). ממילא כיון שאבני המזבח של עקידת יצחק קשורים לאבן השתיה שבקה"ק, לכן בשופר שהוא כעין קשור לקה"ק, ע"י שופר של איל מרמז יותר על העקידה. (לכן נראה שתמיד השופר מרמז על העקידה, אלא שבשופר של איל יש יותר סנגוריה, שיש יותר חיבור לזה). גם נראה שלדעה שר"ה קשור לכוח יוה"כ (שנידונים בו אע"פ שאינו זמן בריאת העולם, בשל קירבתו ליוה"כ [הר"ן. ר"ה, פרק א]), הרי שיאו של יוה"כ זהו בכניסתו של הכה"ג לקה"ק. לכן מובן גם ששיאו של ר"ה (המצוה שיש בר"ה) קשור לכח זה של לפני ולפנים. סוגי הקולות של התרועה נלמדים מבכיה של אם סיסרא ('דכתיב (במדבר כט, א) "יום תרועה יהיה לכם", ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון. וכתיב באימיה דסיסרא (שופטים ה, כח) "בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא"' וכו' [ר"ה לג,ב]), נראה שזה לא סתם, אלא באה התורה לרמז על מלחמה, כיון שלמלחמה היו יוצאים עם ארון הברית (עם הלוחות השבורים [שיטת ריב"ל. ביר' שקלים ו,א]), ולכן זה מזכיר את קה"ק שם נמצא הארון עם הלוחות השלמים (וכן כשלא יוצאים למלחמה, נמצאים הלוחות השבורים יחד עם השלמים בקה"ק). אולי בזה ניתן להבין: 'ואמר רבי יצחק: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן' (ר“ה טז,א-ב). מדוע השטן מתבלבל? רש"י מסביר: 'כדי לערבב – שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצות, מסתתמין דבריו'. תוס' מביא הסבר מהיר': 'כדי לערבב את השטן. פירש בערוך, [כדאיתא] בירושל': "בלע המות לנצח", וכתיב "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול". כד שמע קל שיפורא זימנא חדא, בהיל ולא בהיל. וכד שמע תניין, אמר: ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול, ומטא זימניה למתבלע, ומתערבב, ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא'. לכאורה תמוה, וכי בגלל ששומע קול שופר מתרגש מזה כ”ך? בפשטות י"ל שחושב שהגיע זמן הגאולה בשל שרואה את בנ"י מחבבים את המצות (כעין רש"י), ולכן אז חושב שבשל כך עכשיו הגיע הזמן ליגאל, ולכן יעשה השופר הזה לשופר הגדול. אולם אפשר שכיון שבשופר מתקשרים לעניינו של לפני ולפנים, אז מרגיש השטן שאין בו כח לקטרג, כמו שביוה"כ אין לו כח לקטרג (יומא כ,א), שנראה שגם זה בשל מעלת קדושת קה"ק (שאפילו מלאך אינו נמצא שם [יר' יומא א,ה] והרי השטן הוא מלאך) שמשפיע ליוה”כ כולו (בהיותו שיאו של יום), וכך גם משפיע בר”ה שהשטן ירגיש שאין בו כח לקטרג, ולכן אז חושב שזהו השופר של הזמן של הגאולה, שימות, שאין יותר קטרוג ממנו, וכך מתבלבל לגמרי. אולי ישנם שלושה סוגים של תרועה (שברים, תרועה, שברים-תרועה) כרמז לפחד גדול מהקשר למעלת הקדושה הגדולה של הקשר לקה”ק (לכן תרועה כעין בכי מפחד), וכנגד שלושה בתי מקדש. שברים כנגד בית ראשון שהיה במעלה גדולה של השכינה (יומא כא,ב), ולכן 3 קולות כרמז לחזקה, חוזק קדושה שמתגלה בו. ושברים זהו הקול ההתחלתי – הראשוני של הבכי (ר”ה לד,א), ולכן כנגד הבית הראשון. תרועה כנגד בית שני, שלא היה מושלם, ולכן מתו בו רבים מהכה"ג (יומא ט,א), ולכן כרמז על בכי על האנשים שבאו לעולם ומתו, והאדם מגיע ב-ט' חודשי לידה, לכן 9 קולות. וכן נבנה במקצת כמו הבית השלישי, שהשלישי יהיה בתיקון העולם, שלכן אז יהיה כעין עולם חדש, ולכן נרמז בכעין לידה. וכן התרועה כקול השני שבבכי, ולכן כנגד בית שני. שברים-תרועה כנגד בית שלישי, שהוא לאחר תיקון העולם שנעשה במשך הדורות, ולכן מרמז על שני המקדשות שהיו, ולכן גם שברים וגם תרועה. ויש בו 12 קולות כנגד בנ"י, שאנו קידשנו את העולם (וכן זמן השברים כעין התרועה, ולכן יחד זה זמן של חי תרועות, כרמז לחיות שלמה, שקדושה היא החיים האמיתיים, שהצדיקים נקראים חיים [ברכות יח,א], ולכן מרמז על לעתיד לבא שכולם יחזרו בתשובה, והקדושה תחול בכל העולם). בתקיעות החובה יש (בגלל הספק מהי תרועה) 27 תקיעות, גימטריה 'זך', כמו שלפני ולפנים צריך הכה"ג להיות זך וטהור כדי ליכנס (שאחרת ימות), כך גם תקיעות השופר גורמות לנקותינו להיות זכים וטהורים. בקה"ק הקדושה שלמה ביותר, ולכן מרמז על לעתיד לבא שהעולם יהיה מתוקן, שאז הלבנה תתחדש (וכן בנ"י כנגדה), ולכן יש 30 תקיעות (אם מחשיבים את 'שברים-תרועה' כשנים), כנגד חודש מלא, כרמז להתחדשות הלבנה לשלמותה.