ראשי התיבות שמסבירות מהי תפילה עבורי, ולמה חשוב להתפלל מוצגות כאן:

"לשלב את כל העולמות"

§         ת תנועה - האדם צריך לראות שהוא תמיד בתנועה לעבר יעד או מטרה אישית שהוא             שואף להגיע אליה!

§         פ פעולה - האדם מתחיל לפעול על מנת להגיע ליעד שהוא קבע לעצמו. שהיעד לא ישאר         רשום אצלו, אלא ממש קיים ונוכח במהלך שיגרת חיי האדם.

§         י יצירה - האדם ממש מתחיל ליצור מסגרת שמתאימה עבורו פיזית לאתגר כמו: יצירת           סביבה מתאימה ונוחה לביצוע המטרות. שלב זה הוא חשוב מאוד: כיוון שהוא נותן               לאדם הרגשה טובה ושמחה הרגשה של "סיפוק מעשי רב" - הרגשה זו חיונית לאדם         בלעדיה האדם לא מרגיש צורך להתקדם באתגר האישי שלו. למעשה, היא זאת                   שמניעה ודוחפת את האדם קדימה גם אם קשה!!!. בנוסף, לשלב היצירה ישנו צד                 נוסף:"הוצאה מהכוח אל הפועל". עד עכשיו, מטרת האדם הייתה בגדר חלום גנוז או חלום ישן ולא מציאותי וכיום בזכותה! - האדם הגיע לממש ולעשות פיזית את מטרותו!!!

§         ל לב / לימוד - "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" (רבנו בחיי, חובת הלבבות). כמו שאמר רבנו בחיי הקומה הבאה הינה הלב. רואים זאת, בכיוונים שונים: כוונת הלב בתפילה, פעולת הלב מבטאת למעשה את רצונות האדם. צד נוסף של פעולת הלב: שנאמר (דברים י"א, י"ג): "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹוהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם", ודרשו (מסכת תענית ב', א'): "איזו היא עבודה שבלב? הוי אומר זו תפילה".

§         ה התקדמות / התחדשות - שלב זה מסכם למעשה את כל ציר האדם "ציר ההתקדמות"          ומאפשר לאדם להרגיש רענן, מחודש, חזק ויציב! שלב זה הוא סיכום של כל העבודה            האישית בחיי האדם.

סיכום:

השלבים השונים האלו למעשה בונים את האדם. בתחילה, האדם עושה תנועה קטנה כדי להתקדם. התנועה מובילה אותו לעשות פעולה שגוררת את העשיה בפועל. לאחר מכן האדם עובר לשלב היצירה. ולאחריו הוא מסתכל בליבו. ושואל את עצמו במבט לאחור: "מה עזר לו?" "מה עזר לו ברגעי קושי? "מה דורש מבחינתו יותר כוח, ועוגנים?" ו"מה דורש מבחינתו יותר שיחרור?"

ואחרי זה האדם מתקדם ומתחדש.

לכן לפי דעתי חשוב להתפלל!!! זה ציר התקדמות חיינו!!!

בהצלחה!