"עקוב הלב מכול ואנוש הוא מי ידענו", י"ז, ט':

ההכרעה בין עבודה זרה אלוקים אחרים עצבים גילולים ועכו"ם לבין כפירה אפיקורסות אתאיזים חוסר אמונה הפך האמונה הוא להפך האמונה כי העולם כפי שרואים בוחר יותר ויותר להפך האמונה ופחות לעבודת אלילים ומעדיף ברוע את הרוע של האפיקורסות והכפירה הגוג ומגוג הרוחני ופחות ופחות את העכו"ם והעבודה הזרה והוא שכותב שם בסוף ובאחריתו יהיה נבל וככה הסביר על זה התהילים הקדוש אמר נבל בליבו אין אלוקים כלומר להגיע עם העניין הזה להעדר האלוקות המוחלט ולא העניין של אלוקים אחרים בכלל.

והוא הוא ההפך כולו לבן טהור של מסכת סנהדרין שבסוף הופך להיות עניין פעמי משיח האמיתיים הסופיים של משיח בן דוד כי לבן אותיות נבל והבן הזה מרוקן מכול השאינם ישראל כול שמץ של איזה שהוא התייחסות בכלל לאלוקות כי ביצחק שהוא מידת אלוקים מתחסר שם אלוקים נהיה חושב כלומר עבודת מוח על חשבון עבודת לב ולב ריק לחלוטין מכול אלוקים.