עיונים לשוניים - שבת לב: משמעות שורש פק"ד, דרשת בהלה-בחלה
נכתב על ידי איתיאל, 22/4/2020
"בעון חלה - אין ברכה במכונס ומארה משתלחת בשערים... שנאמר: ...והפקדתי עליכם בהלה את השחפת... וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. אל תקרי בהלה, אלא בחלה".
א. רש"י מפרש: והפקדתי - כמו "לא נפקד ממנו איש". אמעט מה שעליכם, שכנסתם כבר".
בדרך כלל הבניינים מוספים לשורש משמעות חיצונית: פעיל / סביל, פועל יוצא / עומד, פעולה קלה / כבידה.
אך לעתים הבניין משנה את משמעות הפועל. לדוגמה: ספ"ר: פָּעַל / נפעל = מנה. פיעל / פועל / התפעל = גזז שיער.
השורש פק"ד הוא בין השרשים שיש להם משמעות בכל הבניינים, אך המשמעות משתנה ביניהם: פעל = מנה. נפקד = חסר (ההיפך מפעל!). הפעיל / הופעל = שם תחת אחריותו ומינה אותו. פיעל / פועל = ציווה. התפעל = הצטרף לקבוצה (כמו התפקדות למפלגה).
פשט הפסוק "והפקדתי עליכם" = אמנה עליכם. אשלח את המחלות.
אך רש"י מבאר שדרשת הגמרא היא ע"פ משמעות נפעל. אחסיר מכם את התבואה בעוון החלה.
אגב, בפרשת פקודי יש שימוש בשני צורות סביל: פקודי = פעוּל, סביל פנימי של קל. אשר פוקד = פועל.
ולא בבניין נפעל המתבקש לפעולה קלה, מכיוון שאי אפשר להשתמש בו, כי משמעותו הפוכה.
ב. הגמרא דורשת "בהלה" = "בחלה". ניתן לבאר ע"פ חילוף עיצורים ממוצא לשון שווה, גרוניות. או ע"פ הצורה הפונטית של האותיות הקרובה מאוד, מלבד שהחי"ת סתומה והה"א פתוחה מעט.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
