ב"ה

סדר תספורת ראשונה - חלאקה
לבישת ציצית:
מלבישים את הילד ציצית חדשה. ואם מלבישים אותו ביום מלמדים את הילד לברך : בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדּשָׁנוּ במִצְוֹתָיו וצִוָּנוּ להִתְעַטֵּף בּצִיצִית.
אם הציצית חדשה מלמדים את הילד לברך: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וקִיּמָנוּ והִגִּיעָנוּ לַזּמַן הַזֶּה.

אחרי העטיפה יאמרו : שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בּיְיָ תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלוֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ:

ברכות לילד (ניתן לומר בכל עת):
אבי הבן או האם מברכים את הילד: ישִֽׂמְךָ אֱלוֹהִים כּאֶפְרַיִם וכִמְנַשֶּׁה: יבָֽרֶכְךָ יְיָ  ויִשְׁמרֶֽךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂא יְיָ  פָּנָיו אֵלֶיךָ ויָשֵׂם לךָ שָׁלֽוֹם: ושָׂמוּ אֶת שׁמִי עַל בּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָֽרכֵֽם:
וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּתֵּן בּלִבּךָ אַהֲבָתוֹ. ותִהְיֶה יִרְאַת יְיָ עַל פָּנֶיךָ כּל ימֵי חַיֶּיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא. וִיהִי חֶשְׁקךָ בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת, לִבּךָ יֶהְגֶּה תְבוּנָה, פִּיךָ ידַבֵּר חכְמוֹת וּלְשׁוֹנְךָ יַרְחִישׁ רְנָנוֹת, עֵינֶיךָ יָאִירוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָה, וּפַנֶיךָ יָזְהִירוּ כְּזוֹהַר הַרָקִיעַ, שִׂפְתוֹתֵיךָ יָבִּיעוּ דָעָת, וְכִלְיוֹתֵיךָ תַעֲלוֹזְנָה מֵישַׁרִים, וּפְעֲמֵיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי עָתִיק יוֹמִין, וִיקוּיָם בְּךָ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִיתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ וכן: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. ויִתֵּן לךָ בָנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וצַדִּיקוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת כּל ימֵיהֶם. וִיהִי מקוֹרְךָ בָרוּךְ. ויַזְמִין לךָ פַּרְנָסָֽתךָ בנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ הָֽרחָבָה. פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת יְיָ. וְיָתְמִיד בְּרִיאוּתְךָ, ותִכָּתֵב לחַיִּים טוֹבִים וְאֲרֻכִּים בּתוֹךְ כּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, אָמֵן:

גזירת שער:
מכבדים תלמיד חכם לגזור מעט משער הילד, ועדיף מקדימה- מקום הנחת תפילין. אחר כך יעשו כן קרובי המשפחה. וכל אחד מברך את הילד בתורה ויראת שמים כליבו הטוב. וטוב לומר קודם לתספורת:
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בּרִיךְ הוּא וּשְׁכִֽינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, ליַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א בּאוֹתִיּוֹת וָא"ו הֵ"א בּיִחוּדָא שׁלִים בּשֵׁם כּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן הַיּוֹם הַזֶּה, לְסָפֶּר שְׂעַר רֹאשׁוֹ שֶל הַיֵלֶד וַהֲרֵינִי מכַוֵּן להַעֲבִיר דִּינִים הַקָּשִׁים, וַהֲרֵינִי מכַוֵּן לקַיֵּם שׁתֵּי מִצְוֹת בִּפְאַת הָרֹאשׁ, פֵּאָה אַחַת מִצַּד יָמִין וּפֵאָה אַחַת מִצַּד שׂמֹאל. ואֵל שַׁדַּי יִהְיֶה בּעֶזְרָתִי תָמִיד. וַהֲרֵינִי מֵכִין את הילד לִהְיוֹת מָדוֹר וכִסֵּא אֶל אָדָם הַקָּדוֹשׁ, כַכָּתוּב: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בּצַלְמוֹ, ונֶאֱמַר: כִּי בּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, ונֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָֽתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בּךָ אֶתְפָּאָר: וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ מִצְוַת זוֹ שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם עַתָּה כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכל הַכַּוָּנוֹת הָֽראוּיוֹת לְכַוֵּן בְּמִצְוָה זוֹ. וְתַעֲשֶׂה מִצְוָה זוֹ פְּרִי לְמַעְלָה בְּמָקוֹם הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶךָ:

בשעה שגוזרים את השער אומרים מזמור זה:
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד: יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלוֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו: צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי: צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים:  יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:

אחרי שגוזרים השער טוב לומר:
יהִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁכּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָ  את הַבֵּן הַזֶּה לקַיֵּם מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קדוֹשִׁים כָּךְ תּזַכֵּהוּ לתוֹרָה, לְמִצְוֹת לחֻפָּה ולמעשים טובים ולִבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רוִיחֵי, וִיקוּיָם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: כִּי בִּי יִרְבּוּ יָמֶיךָ ויוֹסִיפוּ לךָ שׁנוֹת חַיִּים, כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים ושָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לךָ, אָמֵן כֵּן יהִי רָצוֹן.
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן ואֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תבָרְכוּ אֶת בּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: יבָֽרֶכְךָ יְיָ  ויִשְׁמרֶֽךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂא יְיָ  פָּנָיו אֵלֶיךָ ויָשֵׂם לךָ שָׁלֽוֹם: ושָׂמוּ אֶת שׁמִי עַל בּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָֽרכֵֽם.

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכּל רָע יבָרֵךְ אֵת הַנּעָרִים ויִקָּרֵא בָהֶם שׁמִי ושֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם ויִצְחָק ויִדְגּוּ לָרֹב בּקֶרֶב הָאָרֶץ: ואֵל שַׁדַּי יבָרֵךְ אֹתךָ ויַפְרךָ ויַרְבֶּךָ והָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: מֵאֵל אָבִיךָ ויַעְזרֶךָּ ואֶת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם.

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ: יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:

ü       נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

ü       נוהגים לשקול במשקל את השיער הגזוז אך תחילה קובעים את מחירו של כל גרם שיער, ואת הכסף תורמים לצדקה, לדוגמא: על כל גרם שיער תורמים 10 ₪ ומשקל השיער הנגזז 20 גרם, מכפילים 10*20=200₪ לצדקה, ובמידה ולא מכירים עניים ניתן לתרום סעודה לארגון: בית התבשיל, או לארגון המספק אוכל לעניים).

ü       את השיער נוהגים לגנוז בבית גניזה.   

ü       מקורות: ספר ויקרא פרק יט, מדרש תנחומא ויקרא פרק יד, שולחן ערוך אורח חיים סימן יז סעיף ג.