פסח - פרשת המקדש

 הלכה היא: משכן אינו פורח באויר, ומקדש אינו יורד משמים

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

יש בזמננו תלמידי חכמים האומרים: מי שמך לבנות מקדש! מקדש יירד משמים!

לא כך היא תשובת חז"ל: "המשכן הזה שאתם עושים פורח הוא באויר?!" כלומר: אין להעלות על הדעת משכן שייבנה ב-מעשה ניסים. אלא כך היא המצוה - לעשותו בידיים, ולשאת אותו על הכתפיים ובעגלות. גם אם יש מי שחושב שיירד משמים, צו התורה אומר – וכמובן השכל האנושי - שהמצוה צריכה להיעשות בידי אדם.

למרבית הפלא נושאי דגל המקדש בדורנו אינם נמנים על גדולי התורה. תלמידי חכמים נושאי משרה, מעדיפים לשמור על שתיקה בעניין, או אף להביע התנגדות. מעגלות הצב של הנשיאים למדנו, וכך גם מן הטמאים הרוצים לחגוג את הפסח, שפעמים, דווקא דעתם של קטנים בדור המשתוקקים לעבודת ה' במקדש רצויה בעיני ה'. יתירה מזו! התורה מעלה את מעשיהם על נס, ושמם מונצח בתורה לדורות עולם.

התנגדות של גורמים כאלה ואחרים אסור לה שתרתיע את המשתוקקים לקיום מצות ה' במקדשו. ראה מה שכתב במסילת ישרים בעניין זה (פרק יט): "בעלי הדיעה האמתית... כל תפילתם - להגדיל כבוד השם יתברך ולעשות נחת רוח לפניו, וכל מה שיתגברו עיכובים נגדם עד שיצטרכו הם יותר כח להעבירם, הנה יאמץ לבם וישמחו להראות תוקף אמונתם. כשר צבא הרשום בגבורה, אשר יבחר לו תמיד במלחמה החזקה יותר להראות תוקפו בנצחונה. וכבר מורגל זה הענין בכל אוהב בשר ודם, שישמח, כי יזדמן לו מה שיוכל להראות בו אל אשר הוא אוהב עד היכן מגיע עוצם אהבתו".

זה גם תוכן הפתיחה במדרש: "'יפה את רעיתי כתרצה' - כשאת רוצה".

כשיש רצון חזק ועמוק למלא את מצות ה' - יודע האדם לכוון את דעתו לדעת המקום. מאידך, כשאין רצון חזק - חסר משהו בעבודת ה', ואז אין האדם מכוון לרצון בוראו, ולהיפך! מתוך חוסר רצון - יבוא לעצור אחרים, ולמנוע בעדם מלקיים את מצות ה'.

הדבר מזכיר גם את חג החנוכה יש המרבים לדרוש בעניין ניסי חג זה, ועוסקים בדברי אגדה ומחשבה סביב נס פך השמן ושאר הנפלאות. אולם חג זה לא נועד לדרשות, אלא למעשים, ולהליכה בדרכם של החשמונאים. אשרי למי שדוחה אפשרות של מקדש  'פורח באויר' הנבנה בניסי ניסים, וכל תשוקתו לבנות מקדש במו ידיו, בית שיהיה מעשה ידי אדם, המיוסד על יסוד מוצק באדמת הארץ ובהר הבית בירושלים.

שבת שלום