פרשת תצוה - פרשת המקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

האם מצוה לברך 'שהחיינו' על עשיית המנורה?

מצות עשה לעשות מנורה כדברי הרמב"ם (מ"ע כ ועוד ראשונים) מעתה, שאלה היא, האם צריך לברך ברכה על תחילת עשייתה, כשאר ברכת המצוות?

תשובה: הדבר נלמד מדין הברכה שמברכים על עשיית סוכה. שכן, בהלכות ברכות (יא, ט) כותב הרמב"ם, שיש לברך 'שהחיינו' על תחילת עשיית הסוכה, וכלשונו שם: "כל מצוה שהיא מזמן לזמן, כגון, שופר וסוכה ולולב… מברך עליה בשעת עשייתה - 'שהחיינו'", נמצא, שמצות סוכה יש בה מצות עשייה, להעמיד את כותלי הסוכה והסכך, ומברכים עליה ברכת המצוות, זאת, על פי הכתוב: "חג הסוכות תעשה לך" (דברים טז) ובנוסף לכך יש מצות ישיבת סוכה, שעליה מברכים 'לישב בסוכה'. כך גם לעניין עשיית מנורה, יש מצוה לעשות מנורה לפרטיה ולדקדוקיה, ממילא יש לברך על עשייתה. בנוסף לכך יש מצוה להדליק נרות במנורה ממילא יש לברך על הדלקת הנרות.

מדברי הרמב"ם למדנו, שיש לברך 'שהחיינו' עם תחילת הקמת הסוכה, אולם מדברי הירושלמי בסוכה (א, ב) עולה, שמברכים על עצם פעולת עשיית הסוכה, וכלשון הירושלמי: "העושה סוכה לעצמו מהו אומר? – 'ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה'… נכנס לישב בה אומר: 'ברוך אשר קדשנו במצוותיו וציונו לישב בסוכה'". ללמדנו, שיש לברך על עצם עשיית תשמישי המצוה.

לענייננו, כיון שהמנורה היא כלי שנצטוו ישראל לעשותו לפרטיו, ככתוב: "ועשית מנורת זהב טהור", בין אם המנורה היא פרט במצוה הכללית של בניין המקדש – כדעת הרמב"ם, ובין אם היא 'תשמיש קדושה' – כדעת הרמב"ן, הרי היא מצוה בזכות עצמה, שחובה לקיימה, ולברך על עשייתה.

כאשר נוכחנו ב'מכון המקדש', כי מורי ההוראה מורים הוראה בטעות בעניין המנורה, המשכנו לברר את פרטי עשיית המנורה, ומשבאה שעת כושר לידינו, ונתאפשר לנו לעשות מנורה כהלכתה, קמנו ועשינו את חובתנו, שהיא חובת כל יהודי בארץ ובעולם.

ביום בו הושלמה המנורה, התכנסו רבים לראות בהשלמתה, והשמחה מילאה את ליבנו. עמדנו וברכנו 'שהחיינו' כדעת הרמב"ם, וכדעת רבים מן הראשונים, האומרים, כי יש לברך 'שהחיינו' על כל מאורע המשמח את הלב. אכן, היה זה 'שהחיינו' בשם כל ישראל, השב לארצו ומחדש את חייו ואת מקדשו בירושלים הבנויה.

שבת שלום