והגית בו – פרשת משפטים

כא,ג-ד: אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם-אֲדֹנָיו יִתֶּן-לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה-לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת--הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא, יֵצֵא בְגַפּוֹ: אישה (בימי המקרא) היא רכוש השייך לאדוניו. 'בעל אשה' – הכוונה שהיא בבעלותו של האיש, שקנה אותה.אם המעביד נתן לעבד אישה, הרי היא (וילדיה) של המעביד, שהרי הוא קנה אותה ונתן לעבד, לא כמתנה אלא כמוליד ילדים מאותה אישה.

כא,כט-ל: וְגַם-בְּעָלָיו, יוּמָת. אִם-כֹּפֶר, יוּשַׁת עָלָיו--וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו: החוק נתון לשיקול דעתו של השופט. המתת בעלי השור הנועד שהזיק - אינה חובת פסיקה, אלא המלצה לשופט, היכול גם להמיר עונש זה בככופר פדיון נפשו. מכאן המסקנה ש'וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם' (כא,א) אינה חובת פסיקה אלא המלצה לשופט, כאילו שמו והניחו לפניו את החוק - והוא יפסוק כהבנתו.

כג,כא: כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ: נראה כי שם המשיח מכיל את שם ה', כגון 'יהודה', 'שמואל', 'אלקנה' וכד'. אמנם מדובר כאן על מלאך ה' שאמור להביא את העם לארצו (לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי; כג,כ, וכן: וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; כג,כג), אך כיוון שזה לא התרחש על ידי מלאך אלא על ידי משה, אהרן ויהושע, ניתן להניח הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי ' עדיין לא הגענו אליו ולא קבלנו אותו, וזה ייעשה על ידי המלאך המשיח העתידי. גם ההבטחה: וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי—מִלְּפָנֶיךָ (פסוק כ"ח) טרם קוימה, והיא עדיין לפנינו. אמנם מסופר לנו ביהושע כד,יב: וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם, אֶת-הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אך זה היה מוגבל רק למלחמת משה בסיחון ובעוג, מלכי האמורי.