לגבי המוציא-מוציא. שלח לי חבר, גירסה זו מתרצת הרבה קשיים בסוגייה.

"...ואפשר שגירסת רבינו בגמרא היא זאת במוציא כ"ע לא פליגי דמפיק משמע דכתיב אל מוציאם ממצרים כי פליגי בהמוציא רבנן סברי המוציא דמפיק משמע דכתיב המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ורבי נחמיה סבר המוציא דאפיק משמע דכתיב המוציא לך מים ... ולהבא מברכים (ב"י קסז).


לאפשרות זו צריך לברך בלשון הווה, מוציא הוא בוודאי לשון הווה (כיוון שהוא פועל) ונחלקו אם המוציא (תואר) הוא הווה או עבר (נראה לי מובן יותר, בשביל שיהיה תואר צריך שהוציא בעבר ואז זה הופך לתואר של מי שהוציא).

אוסיף שברכות רבות מאוד מנוסחות בהווה. אולי אפילו רובן:

ברכת הנהנין: בורא, הנותן.
ברכות השחר: פוקח, זוקף, מתיר, המכין, אוזר, עוטר, הגומל.
ברכות החג: מקדש.