חז"ל - לא לסגור את התיבה חזק מדי
"אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים... רבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהיכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר (בראשית יד, כא): תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (בבלי, נדרים לב, א)
הגמרא בנדרים שואלת: "מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים"? אחת הדעות שם שהובא בשם רבי יוחנן היא: "שהפריש בני אדם מלהיכנס תחת כנפי השכינה", ופירש רש"י: "ולא היה לו לעשות כן, שהיה לו לגיירם".
הגמרא מותחת ביקורת על אברהם אבינו על כך שלאחר מלחמתו ונצחונו את ארבעת המלכים, כשמלך סדום יצא לקראתו בבקשה הוגנת (בראשית יד, כא): "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ", מצד אחד אברהם סירב לקבל את הכסף (ואכן חז"ל שבחו תגובה זו), אך מאידך היה צריך לעכב אצלו את אנשי סדום ולהכניסם תחת כנפי השכינה, לחנך אותם להיות עבדי ה' ביראת שמים. אך במקום זה הוא מחזיר את האנשים למלך סדום וכתוצאה מכך התדרדר מצבם הרוחני עד שהקב"ה נאלץ להשמידם יחד עם כל אנשי סדום.
אומנם כוונת אברהם אבינו הייתה טובה - הוא רצה לקדש שם שמים בזה שלא לקח את רכוש מלך סדום, ובכך לא יאמר (שם כג): "אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם", שכן "הקדוש ברוך הוא הבטיחני לעשרני" (רש"י), ולמרות זאת כנראה היה צריך לחשוב על עתידם של אותם אנשים ולא לעשות קידוש ה' על חשבונם.
אין ספק שהטענה על אברהם אבינו היא בבחינת דקה מן הדקה, כעין מה שאמרו חז"ל על יעקב אבינו שנענש על כך שהחביא את בתו דינה בתיבה בפגישתו עם עשו אחיו, כדי שעשיו לא ייתן עניו בה וירצה לקחתה לאישה, ורש"י פירש (בראשית לב, כג): "ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם". חז"ל במדרש רבה אמרו על כך: "מנעת חסד מאחיך, לא בקשת להשיאה דרך היתר, הרי היא נישאת דרך איסור".
והקושיה עצומה: וכי יעקב אבינו חייב להשיא את בתו לרשע מרושע כזה? הרי כל אחד רוצה בשביל בתו בעל תלמיד חכם, צדיק ובעל מידות טובות! אם כן מה פשר טענה זו על יעקב?
מסביר הסבא מסלבודקה זצ"ל: אומנם נכון שיעקב לא היה חייב להשיא את בתו לרשע זה ובאמת היה צריך להחביאה בתיבה, אולם בכל זאת לא היה צריך לסגור את התיבה חזק מדי... דהיינו שהיה צריך לכאוב ליעקב שאינו יכול להשיא את בתו לאחיו ולהשיבו למוטב. כנראה, אומר הרב, זוהי גם הטענה כלפי אברהם אבינו, גם אם רצה לקדש שם שמים בזה שהחזיר את אנשי סדום למלכם, לפחות היה צריך לכאוב לו שלא יוכל להחזירם למוטב, ואולי היה צריך לשקול להשאירם אצלו על אף שיאמר מלך סדום "אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם". יוצא מכאן שעלינו לשקול היטב כל מעשה ולבחון את התוצאות שעלולות להיגרם ממנו.
הרב אביגדור נבנצל שליט"א, מהאתר: https://sites.google.com/site/
