"כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו", משפט מפורסם ומוכר של הרב שלמה קרליבך על החשיבות לאמון שלנו המבוגרים בילדנו.

בפרשת השבוע, פרשת "כי תצא", מספרת לנו התורה על ילד/נער מסוים מנקודת המבט של הוריו אך שם התיאור שניתן לילד "מוציא אותו" לא טוב, תרתי משמע: "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אימו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם, ותפשו בו אביו ואימו והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו, ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומורה איננו שומע בקולנו זולל וסובא, ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת וביערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו". 

פרשיית בן סורר ומורה. וכאשר מזווית ראייתם של ההורים התנהגותו מוגזמת ולאחר שיבדקו כל הגדרים ההלכתיים הוא ייענש באופן חמור בסקילה. ולמה עונש כל כך חמור? עונה על כך רש"י, שסופו לצאת לתרבות רעה, ללסטם את הבריות, ועדיף לו שימות זכאי בטרם פגע באחרים, ואל ימות חייב.

הרב אלי שיינפלד בספרו על הנער המתבגר נוגע בנקודה חשובה מאוד כאן: כתוב במדרש ספרי בשם הרב יאשיה שאם ההורים מוחלים לילד על התנהגותו הפרועה אין עונשים אותו למוות וחטאתו מתכפרת.

שואל על כך רבי שמואל בורנשטיין, הבעל "שם שמואל", מה מועילה מחילתם של ההורים, הרי הוא לא פגע בהם, וכל עונשו למוות הוא כדי למנוע ליסטות בבריות בעתיד וכדי שימות זכאי ולא חייב אז במה מועילה מחילתם?

והוא עונה על כך תשובה מופלאה שהיות ועם ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב שהם בעצם נפשות טהורות וטובות שרק במקרה נתלכלכו בעבירות, אבל כשעושה תשובה, שוב מתעוררת בו הנקודה השורשית האחוזה בשלשלת הקודש עד האבות הקדושים ושופעת בו רוח חיים חדשים ממקור ישראל ובוודאי תתמיד תשובתו ויישאר נאמן להשי"ת ותורתו... ממילא זה בן סורר ומורה נפסק חיבורו מאביו ואימו ושוב אין לו חיבור בשלשלת הקודש בוודאי שלא יעשה תשובה ואף אם יעשה לא יתמיד ויחזור לסורו וסופו ללסטם את הבריות, אבל כשאביו ואימו מוחלים לו הנה הוא נקשר בשלשלת הקודש שוב אינו נהרג שיכול להיות שעוד ישוב בתשובה שלימה המתקבלת" - הרב שיינפלד מסביר לנו בשם 'השם משמואל' נקודת יסוד מאוד חשובה, שכאשר הורים מתייאשים מהתנהגות ילדם הם מנתקים אותו משרשרת הדורות וסופו לאבדון ולהרג. אולם כאשר הורים מאמינים בבנם ומשוכנעים שבכוחו לתקן טעויות שעשה ולעלות ולחזור לדרך הישר אז אין סיבה לדון אותו על שום סופו שהרי בכוח האמון לחלץ את הבן הסורר ולהשיבו למוטב.

ואם עיקרון זה נכון לבן סורר ומורה על אחת כמה וכמה הוא מתאים לילדנו שלנו ועלינו להאמין בהם ולשדר אליהם את האמון שלנו בם, וגם כאשר הם כילדים וכמתבגרים הולכים לכיוונים שונים ומסוימים, עלינו להאמין שבסופו של התהליך הם יצמחו ויעלו, אך אם הם לא ירגישו את האמון שלנו בהם, האמון שלהם בעצמם ייסדק והתוצאות עלולות להיות לא טובות.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

בן סורר ומורה,,ללסטם את הבריות,אברהם, יצחק,יעקב,מאמינים,משוכנעים, מתייאשים,מנתקים,לאבדון ולהרג,