המשכנתא שלך מבוטלת!
"הרינו להודיעך כי יתרת חוב המשכנתא שלך מבוטלת!"
דמיינו לעצמכם שאתם מקבלים מכתב
מהבנק (למי שעוד לא חתם על דיוור דיגיטלי) ובו הבנק מודיע לכם כי יתרת חוב המשכנתא
שלכם מבוטלת!
בלי טריקים, בלי שטיקים ובלי הערות
קטנות.
כן, בטח...
בפרשת "ראה" אנו נחשפים
להרבה תובנות ביחס הנכון בין אדם לחברו. התורה מתארת את המושג הנקרא
"שמיטה" בו אחת לשבע שנים מפסיקים לעבוד בקרקעות וגם החובות וההלוואות
הקיימות בין אדם לחברו מתבטלות.
מה?
התורה מלמדת אותנו פה שתי דברים:
1. את יכולת הבטחון והאמונה. ברגע
שאנו מפסיקים לזמן מה את העשייה שלנו ורואים שדברים מסתדרים, אנו מבינים שיש מקור
שמחייה את המציאות ולא הכל תלוי רק בנו.
2. את יכולת ההתחדשות. על האפשרות
לפתוח דף חדש בחיינו, לשים מאחור את הכשלונות והכתמים, הצער והעלבון ולהחליט שאנו
קמים שוב על הרגלים ופותחים דף חדש.
כמה מתקתק, אבל רק רגע!
הרי כל מי שיש לו חוב כלפי מישהו
אחר, ברגע שמוחקים לו את החוב פוגעים במלווה שנתן לו את הכסף. מה איתו? הרי כנראה
שהוא לא גנב את כספו אלא עמל עליו וכעת הוא מאפשר לאחרים לבנות בעזרתו את עתידם,
אז מדוע נגזר עליו להפסיד?
וחוץ מזה, הרי לא כל מי שיש לו
הלוואה הוא אחד שאין לו יכולת להשיבה, אז למה לבטל אותה סתם ככה?
שאלות מצויינות. כנראה שגם הלל
הזקן, שהיה ראש בית הדין הגדול בירושלים שאל את עצמו את השאלות הללו.
הוא שם לב לתופעה מעניינת והיא
שלקראת שנת השמיטה, אי אפשר היה להשיג הלוואות (אולי רק בשוק השחור...). אנשים לא
רצו להלוות כי הם ידעו שמספיק שהלווה יחרוג בזמן מועט מתאריך ההלוואה והופ, תכנס
שנת השמיטה והוא יקבל פטור רשמי מפירעונה!
מעבר לאיסור ההלכתי שבדבר, ההימנעות
מלהלוות פגעה מאוד באנשים שהיו זקוקים לכך, והלל הזקן החליט לעשות מעשה ואפשר
לאנשים להקנות את החובות האישיים שלהם לבית הדין. חוב של בית דין הוא בר תוקף חזק
יותר מאשר בין אדם לחברו (כמו שאג"ח ממשלתי נחשב בד"כ חזק יותר
מקונצרני) וחוב כזה לא מתבטל בשמיטה. כך הוא למעשה עקף את הביטול ואיפשר לאנשים
הזקוקים לכך לקבל הלוואות ולהמשיך להתקיים. תקנה זו נקראת פרוזבול שפירושה
"תקנת העשירים ועניים" (גיטין ל"ו).
איך הוא יכול לעשות זאת?
התשובה מורכבת אבל הרובד שאני רוצה
להאיר כרוך ברעיון שבאנו לעולם על מנת להוסיף את הברכה שלנו אל הטבע הקיים.
הטבע בנוי על מחזוריות: מחזור
היממה, עונות השנה, מחזוריות גוף האדם וכו'.
כחלק ממחזוריות זו, אחת לשבע שנים
מתאפשר לפתוח דף חלק. ההתאמה של האדם למציאות הקיימת נעשית על ידי התוספת שלנו
כבני אדם לטבע.
אנו לא אוכלים חיטה, אלא מכינים
ממנה לחם.
אנו לא מתכסים בפשתן וכותנה גולמיים
אלא מכינים מהם בגדים.
אנו לא חיים מתחת לעצים, אלא בונים
מהם בתים.
אנו לוקחים את הקיים אך לא מסתפקים
בו אלא מוסיפים עליו את החלק שלנו ובכך תורמים לעולם ולסביבה בה אנו חיים.
הלל הזקן, למרות הביקורת שספג, עיצב
את המציאות של השמיטה כך שתאפשר לאנשים להמשיך ולהתקיים, שתאפשר לאנשים להמשיך
ולהלוות ובכך לגלגל את מחזור החיים והכלכלה.
המבחן של הלל היה המבחן של כולנו -
לדאוג שהמעשים שאנו עושים משרתים את התכלית הנכונה ולא נעשים ממניעים אישיים,
אינטרסנטיים ואגואיסטים וזה אכן חלק מהותי מאתגר החיים.
לאחר שמבינים שזהו המניע האמיתי
לעשייה, לדאוג לאחרים, לפעול ולעשות למען כולם, חשוב לפעול ולא להסתפק באמירה
שמישהו אחר כבר יעשה זאת.
את הסכנה באמירה שישנו כח גדול
למעלה שפועל ועושה ולנו אין חלק בכך התורה דוחה על ידי הוראה ברורה ביותר:
"וּבָא הַלֵּוִי... וְהַגֵּר
וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן
יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה: (י"ד,
ל')
אתה רוצה ברכה במעשי ידיך? – תקבל
ברכה בדברים אשר תעשה!
הברכה שורה במה שאנו עושים. לא
מדברים, לא חושבים – עושים!
אז קדימה, למה אתם מחכים?
שבת שלום.
אליהושע שקלים
תכנון ויעוץ כלכלי למשפחות שרוצות יותר.
052-7907630
