'א"ר יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר "ויאמר א-דני ה' במה אדע כי אירשנה" '(ברכות ז,ב) וראה שם בתוס' ששאלו מדוע לא הובא פס' שבא קודם "ויאמר אברם א-דני ה' מה תתן לי "וגו'(טו,ב)מדוע דווקא מפס' ח'?וענו שאין מוקדם ומאוחר בתורה-שברית בין הבתרים היתה לפני מלחמת המלכים-ולכן הפס' שמובא("במה אדע") הוא הראשון מצד הזמן האמיתי שהיה..-והקשה בתורה תמימה שהנה בתוס' בעמ' מט',א מביא בציטוטו את הפס' "מה תתן לי" (ולא "במה אדע")שזה סותר את מה שאמר?-ובפשטות ניראה שלא דייק התוס' או שהמעתיקים הוסיפו את הפס'...(וטעו בכך..)-והנה צריך להבין מדוע התורה הביאה ע"פ סדר הפוך שמי שקורא ניראה לו שזה הסדר הנכון?-וניראה שזה בא לומר שמצד מסויים היה עניין שיאמר כך-שהנה על ברית בין הבתרים נאמר בנדרים(לב,א) '...מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים 210 שנים?..ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה שנאמר "במה אדע כי אירשנה" ' ומימלא כאשר קרא להקב"ה אדון היה מצורף בזה פגם-שקראו אדון בכדי לשאלו שאלה שהיתה בה כעין ערעור על אדנותו של ה'-שרצה הוכחה-אות-ולכן אמנם קרא לה' אדון ולכן זה מובא כראיתו של רשב"י-אולם אין בזה שלמות של אדנות-ולכן דווקא כאשר אח"כ היתה מלחמת המלכים ואברהם שוב קורא לה' אדון ואומר "מה תתן לי" וגו' וה' עונה לו שירבה זרעו-ואברהם "והאמן בה' ויחשבה לו צדקה"(פס' ו')כמו שפרש"י 'והאמן בה'-לא שאל לו אות על זאת..-ויחשבה לו צדקה-הקב"ה חשבה לאברם לזכות ולצדקה על האמונה שהאמין בו'-אז בזה היתה קבלת אדנות שלמה שלא מתווכח אלא מקבל את דברי ה' כמות שהם ומאמין בשלמות לאדנותו של ה'-אז בזה היתה השלמה ותיקון לאדנות של קודם -של ברית בין הבתרים שהיתה עם פגם-ולכן הובא האדנות של "מה תתן לי" קודם-כדי לומר שעכשיו יש לראות באור חדש את האדנות של בין הבתרים-ולכן כמו שפרש"י 'ד"א במה אדע לא שאל לו אות אלא אמר לפניו הודיעני באיזה זכות יתקיימו בה -אמר לו הקב"ה בזכות הקרבנות' שיוצא שלא עשה אברהם רע-שניראה שזה אחרי שתוקן עניין האדנות אז נישאר במקום האות שנעשה-להבנת זכות קיום-שכעין הומר מאות להבנה-ואז מובן שבנדרים ר" סובר שטעם הגלות זה 'שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר "תן לי הנפש והרכוש קח לך" '-שע"פ ר"י(משום רשב"י)כעין תיקן את האדנות הראשונה-ולכן אין להענישו על מה שהפריז בברית בין הבתרים-שתוקן-אולם עדיין לא תוקן לגמרי-שלא הכניס את האנשים תחת כנפי השכינה ולכן בחסרון זה נישאר הפגם ממקודם(שכעין ממעט את אדנותו של ה' בעולם-ממעט באנשים שמאמינים בה') ולכן נענשו בגלות(וגם בתיקון האדנות-"מה תתן" נירמז-שמזכיר את אליעזר-שע"פ רבי אבהו ור"א נשתעבדו במצרים על 'שעשה אנגריא בת"ח שנאמר "וירק את חניכיו ילדי ביתו" '-ואליעזר אחד מהם ששקול ככולם או רק הוא היה[ראה בגמ' בהמשך שם]ובכך שעשה שימוש בת"ח-לא היה מספיק השארה של קדושה-ולכן ביקש מלך סדום את הנפשות ואברהם הסכים-וכך שימוש בת"ח ואי הכנסה תחת כנפי השכינה קשורים-וכך בתיקון האדנות נירמז על אליעזר לומר שבזה לא תוקן...)ולכן אמנם המקור הראשוני הוא אדנות של "במה אדע" ולכן כך מביא ר"י מרשב"י אבל עדיין יש חשיבות לאדנות של "מה תתן לי" שלכן הובא בתורה קודם ולכן אפשר להביא פס' זה(שגם קשור לאדנות הראשונה כמו שאמרנו)-כמו שתוס' מביאים..וניראה רמז לכל זאת שמיד מובא בברכות 'ואמר ר"י משום רשב"י-מניין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנאמר "פני ילכו והנחותי לך" '-שמה הקשר לכאן?ואם רק משום שבא בשם ר"י בשם רשב"י-הרי מיד אח"כ מובא 'ואמר ר"י משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את עולמו' וכו' שזה יותר קשור ל-'מיום שברא' וכו' של האדנות-אז מדוע הופסק ב'שאין מרצין' וכו'?-אלא שבא בכוונה לרמז על ההתרצות של ה'(כמו "פני ילכו והנחותי לך")ע"י האדנות השניה-לאדנות הראשונה-לומר כמו שהסברנו..