chiddush logo

האם מותר לקרוא הורוסקופ

נכתב על ידי גל גל, 10/7/2019

בס''ד         בלק: האם מותר לקרוא הורוסקופ בעיתון

פתיחה

גלגל המזלות מחולק לשתים עשרה חלקים, כאשר כל חלק מסמל תקופה מסוימת בשנה. למשל, בין התאריכים הלועזים תשע עשר בפברואר לעשרים במרץ, שולט בשמיים מזל דגים. אחריו עד העשרים באפריל שולט מזל טלה, וכן על זה הדרך. האמונה היא, שאופיו של האדם ומזלו בחיים, מושפעים בעקבות המזל בו הוא נולד.  

גלגל המזלות מופיע גם בגמרא. הגמרא במסכת ברכות (לב ע''ב) מביאה כביכול את דבריו של הקב''ה שאומר, שברא את כל המזלות בשביל עם ישראל, ולכן לעולם לא יעזבם למרות חטאיהם:

''אמר ריש לקיש, אמרה כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אדם נושא אשה על אשתו זוכר מעשה הראשונה, ואתה עזבתני ושכחתני. אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, שנים עשר מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי שלשים לגיון וכו', וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני?!''

בפרשת השבוע, שולח בלק בן ציפור את בלעם לקלל את עם ישראל. בעקבות כך נעסוק השבוע ביחס היהדות למזל, לאסטרולוגיה, להורוסקופים וכדומה. נראה האם יש בהם ממש, והאם יש בשימוש בהם איסור.

אין מזל לישראל

האם יש מזל לישראל? בפשטות ממספר מקומות בגמרא עולה שכן. הגמרא במסכת שבת (קנו ע''א) כותבת, שאדם שנולד במזל מאדים, סיכוי טוב שטבעו יהיה של שופך דמים, ולכן כדאי שיתעל כוחות אלה להיות שוחט או מוהל. אף על פי כן הגמרא בשבת מביאה מחלוקת אמוראים בשאלה זו, דעת רבי חנינא שיש מזל לישראל, ודעת רבי יוחנן שאין מזל לישראל.

מחלוקת הראשונים

למרות שמחלוקת האמוראים נראית כפשוטה, למעשה נחלקו הראשונים בביאור דברי הגמרא:

א. רש''י (ד''ה אין) פירש, שלמרות שרבי יוחנן בגמרא סובר שאין מזל לישראל, באמת גם הוא מודה שיש מושג של מזלות וכדומה וכפי שמופיע פעמים רבות בש''ס ללא חולק. מה שהוא בא לטעון, שעל ידי תפילה וצדקה אפשר לשנות את מה שנקבע מראש במזלות ובניגוד  לרבי חנינא שלשיטתו המזל בעניינים מסויימים כל כך משמעותי, שאין אפשרות לשנותו בשום צורה שהיא.

בשיטת רש''י הלכו גם התוספות (שם ד''ה אין), הרמב''ן (שו''ת הרשב''א רפג) והריטב''א (מו''ק כח ד''ה לאו), ופסקו להלכה כדעת רבי יוחנן, שאמנם יש מושג של מזל, אבל באמצעות תפילה, צדקה וכדומה (בחלק מהמקרים) אפשר לשנות אותו. הסיבה שפסקו כך היא, שהגמרא דנה בשיטת רבי יוחנן, ומשמע שפוסקת כמותו, ובלשונם של התוספות:

''אין מזל לישראל - והא דאמר רבא בשילהי מועד קטן (דף כח ע''א) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא (= לא בזכות תלויים) אלא במזלא תליא מילתא, מכל מקום על ידי זכות גדול משתנה, אבל פעמים שאין המזל משתנה כדאמר ביבמות פרק החולץ (דף נ. ושם) זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו.''

ב. המאירי (ד''ה מפנות) חלק על רש''י ופירש, שהמחלוקת בין האמוראים קוטבית וכפשט הגמרא. לדעת רבי חנינא יש דברים הנקבעים במזל, לרבי יוחנן הדברים לא נקבעים במזל כלל. אמנם ממשיך המאירי ומקשה, הרי שיש לאדם יכולת בחירה על כל מעשיו, והשכר והעונש בעולם הזה הם תוצר של התנהגות ולא של מזל, אז כיצד רבי חנינא סובר שיש דברים הנקבעים מראש?

משום כך פירש, שבאמת באין מזל ביהדות, ולא נקבע לאדם שום דבר בצורה שרירותית מראש. אם כן מדוע רבי חנינא אמר שיש מזל לישראל? הסיבה לכך היא, שחלק מהחכמים התקשו, כיצד ייתכן שיש אדם צדיק הסובל בעולם?! לכן בלית ברירה אמרו, שככל הנראה יש דברים שנקבעים מראש, אבל למעשה גם הם לא באמת סוברים כך ורק נדחקו לשיטה זו, ובלשונו:

''ואל תביט למאמר האומר יש מזל לישראל, שפעמים היו קצת חכמים נבוכים בראותם העדר הסידור באופני עונש וגמול בני אדם, ולא הביאו לומר כן אלא מה שראה למי שהיה צדיק וחכם וחסיד וראהו קשה יום ובלתי מצליח. אבל המאמר הכללי שאין מזל לישראל רוצה לומר, שאמונת הגמול והעונש יכריח הכל.''

נמצא שלפי שיטת המאירי, אין מציאות של מזל כלל, ואין טעם להסתכלות בכוכבים. הקדימו את המאירי רבינו בחיי בחובת הלבבות (ייחוד המעשה), והרמב''ם כמובן, שכתב באגרת תימן (ד''ה אבל מה), שאין לקריאה בכוכבים ובמזלות שום משמעות: ''וצריך לרחוץ את השכל ממחשבות אלו כמו שרוחצים את הבגדים המטונפים''. כך הוא גם כתב בהלכות עבודה זרה (פרק יא, ועיין הערה[1]).

קריאה בהורוסקופ

לאור דברי הרמב''ם והרמב''ן בשאלה האם יש מזל לישראל, יש להבין את מחלוקתם ביחס לשימוש האסור באסטרולוגיה. הגמרא במסכת פסחים (קיג ע''ב) כותבת, שאסור ללכת לשאול 'בכלדיים', דהיינו החוזים בכוכבים או בעלי האוב, משום שנאמר בתורה תמים תהיה עם ה' א-להיך. נחלקו הרמב''ם והרמב''ן כיצד לפרש את דברי הגמרא:

א. הרמב''ם (עבודה זרה שם) סבר, שלמרות פשט הגמרא אין כוונתה לומר שהאיסור ללכת לחוזים בכוכבים בגלל הציווי "תמים תהיה עם ה' א-להיך", איסור שממנו משמע שיש במעשים מעין אלו אמת, ואף על פי כן הם נאסרו בגלל שיש להיות תמים עם ה', שהרי כפי שראינו לעיל לשיטתו אין בדברים אלו אמת.

משום כך פירש, שהאיסור הוא על בסיס "לא תעוננו ולא תנחשו". הסיבה שהגמרא בכל זאת מביאה הפסוק זה הוא רק כדי ללמד עיקרון כללי, שמי שהולך לרואים בכוכבים לא עושה את רצון ה', ולא פועל בתמימות על פי המצוות, ובלשונו:

''איזהו מעונן? אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית חדש פלוני רע לדבר פלוני. וכל העושה מפני האצטגנינות הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו. ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' א-להיך.''

ב. הרמב''ן (שו''ת הרשב''א המיוחסות סי' רפג) לשיטתו שיש בכשפים אמת חלק וסבר, שכוונת הגמרא כפשוטה, וההולך למכשפים ולרואים בכוכבים עובר על האיסור "תמים תהיה''. כפי שמדגיש הרמב''ן בדבריו, הבעיה היא לא ההליכה אחרי דברי הבל, שהרי שלשיטתו יש אמת במזלות ובכוכבים. הבעיה היא, שלא סומכים על הקב''ה שיעשה את הנכון בעיניו למרות המזלות[2].

מכל מקום בין לדעת הרמב''ם הסובר שיש בכך איסור של לא תעוננו, ובין לדעת הרמב''ן הסובר שיש בכך איסור תמים תהיה - אסור להסתכל בהורוסקופ מתוך מטרה לדעת כיצד להתנהג בעתיד (ומתוך סתם התעניינות מותר). האם אדם שקרא או שמע בטעות מותר להסתמך על דבריהם? כדי לענות על שאלה זו, יש לפתוח קודם בפסק השולחן ערוך במחלוקת הרמב''ם והרמב''ן:

פסק השולחן ערוך

כיצד נפסק להלכה? מדברי השולחן ערוך ביורה דעה (קעט, א) אי אפשר להכריע, מכיוון שהוא כתב איסור ללכת לחוזים בכוכבים, אבל לא ביאר את טעם האיסור, משום "לא תעוננו" כמו הרמב''ם, או משום "תמים תהיה" כמו הרמב''ן (אם כי בבית יוסף עולה כרמב''ן). הרמ''א במקום הוסיף, שהאיסור הוא משום "תמים תהיה", וכדעת הרמב''ן.

את פסיקת השולחן ערוך, אפשר למצוא בעקבות דברי הגמרא בתענית (כט ע''ב). הגמרא כותבת, שבחודש אדר מזלו של ישראל גובר, ולכן יהודי שיש לו משפט עם נוכרי עדיף שיקיים אותו באדר. הרמב''ם, נאמן לשיטתו שאין משמעות במזלות, השמיט את דברי הגמרא מהלכותיו. השולחן ערוך (או''ח תקנא, א) לעומת זאת פסק דברי הגמרא, וכסוברים שיש אמת במזלות.

הסתמכות בדיעבד

כיצד השולחן ערוך פסק שכדאי לעשות את המשפט באדר? הרי כפי שראינו ברמב''ן יש איסור לסמוך על המזלות! הסיבה לכך היא, שכפי שמדייק וכותב הרמב''ן (שו''ת רפג) אין איסור להאמין למזלות, אלא שאסור לדרוש במזלות. במקרה בו בטעות אדם יודע מה המזל אומר גם בלי שהוא דרש בו, מותר לו לפעול על פיו שהרי יש בו אמת.

ראייה לדבריו הביא מהגמרא במסכת שבת (קנו ע''א), המביאה את דברי אברהם אבינו שאמר לקב''ה לפני שנולד יצחק, שהוא לא חושב שיהיה לו ילדים, מכיוון שכך הוא רואה בכוכבים. הקב''ה השיב לו שלא יסתכל במזלות, מכיוון שבכוחו לשנות מה שכתוב. מכך שאברהם סמך על כך שכתוב במזלות שלא יהיה לו ילד, מוכח בדיעבד אין בכך איסור, ובלשונו:

''ומאברהם שאמר נסתכלתי באצטגנינות, משמע דמותר לשמוע להם ולהאמין דבריהם. אלא שפעמים הקדוש ברוך הוא עושה נס ליראיו לבטל מהם גזירת הכוכבים. לפיכך אין שואלים בהם אלא מהלך בתמימות. ואם ראה בהן דבר שלא כרצונו עושה מצוות ומרבה בתפלה. אבל אם ראה באצטגנינות יום שאין טוב למלאכתו נשמר ממנו ואינו סומך על הנס.''

אם כן, ראינו נפקא מינה אחת (ללכת לדין באדר) לכך שבדיעבד אפשר להסתמך על המזל. הפוסקים הביאו שתי נפקא מינות נוספות:

נפקא מינה ראשונה: הרמב''ן פסק ובעקבותיו בשולחן ערוך וברמ''א (יו''ד קעט, ב), שהזמן הטוב ביותר לשאת נשים הוא שהירח מלא, מכיוון שבתקופה זו יש מזל. הרמ''א העיר, שלמרות שהמנהג להתחתן בירח מלא מתבסס על המזל, אין בכך איסור, ואדרבה, בדיעבד כאשר יודעים את דעת המזל יש לפעול כמותו, ואין לסמוך על הנס.

נפקא מינה שנייה: הרמ''א (או''ח תרסד, א) הביא בשם חלק מהראשונים, שאדם הרוצה לדעת מה יקרה לו ולקרוביו בראש השנה, יעמוד בהושענא רבה בצילו של הירח, וכך יידע. גם מעשה זה מבוסס על המזלות, והשפעתם על האדם וכפי שכתב הש''ך (שם).    

מזלות בזמן הזה

מה דינם של מזלות בזמנינו? כמובן שגם הרמב''ן לא דיבר על ההורוסקופים בעיתון, שפועלים על פי אפקט פורר: כותבי ההורוסקופים כותבים מידע כללי מאוד ומעורפל ('יהיה לך יום מלא מחשבות'), והאדם בלי לשים לב מתאים את הנתונים למקרים שקרו או יקרו לו, או שמשנה את ההתנהגות שלו בעקבות ההורוסקופ בלי להיות מודע לכך.

אמנם, גם אם לא מדובר בהורוסקופים בעיתון, אלא על דברים יותר רציניים שאליהם כיוון הרמב''ן, ייתכן שהוא יודה לרמב''ם שאין אמת במזלות. הסיבה לכך היא, שכפי שעולה מדברי הרמב''ם בעקבות אריסטו וראשונים נוספים במקומות רבים, הם תפסו את הכוכבים לא כחומר בלבד, אלא כישויות רוחנית. לתפיסה זו היו השלכות רבות גם מבחינה רוחנית, וגם מבחינה גשמית.

מבחינה גשמית, נטו זמן רב שלא להשתמש בחוקי הפיזיקה על מהלך הכוכבים, מכיוון שהם עצמים רוחניים, ורק גלילאו גליליי סתר לחלוטין תפיסה זו. מבחינה רוחנית, הרמב''ם (שם) סבר, שמכיוון שהכוכבים ישויות רוחניות ובניגוד לבני האדם ושלאר העצמים שעל כדור הארץ, ממילא הם לא יהרסו לעולם, וכמו כל ישות רוחנית שלא נהרסת.

בזמנינו יודעים, שהכוכבים אינם ישויות רוחניות, וגם הם נהרסים כמו כל חומר. משום כך ייתכן, שגם הרמב''ן שסבר שהכוכבים  והמזלות משפיעים על מעשי האדם, יודה שאין בכך ממש, מכיוון שתפיסה זו בנויה בין השאר על כך שהכוכב מהווה יישות רוחנית. (אם כי כפי שעולה מדברי הרמח''ל בדרך ה' (והרמב''ן במספר מקומות), מדובר בעניינים קבליים שמעבר לרוחניות של הכוכב).

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[3]...



[1] המאירי באופן כללי הלך בשיטת הרמב''ם, שיטה שמתאפיינת בהעדר מיסטיקה. בעבר היה ויכוח גדול על ספריו של הרמב''ם (בעיקר מורה נבוכים), כאשר היו שטענו שהם מובילים בסופו של דבר לכפירה. ההתנגדות הייתה  כל כך חריפה, שמסופר שרבינו יונה שרף את ספרי הרמב''ם (אם כי חזר בו בסוף ימיו, וכדי לעשות תשובה כתב את 'שערי תשובה'). לעומת זאת חכמי פרובנס (המאירי, הרד''ק), תמכו בדעת הרמב''ם, מכיוון שהם הלכו על פי שיטתו במחשבה בנושאים רבים (ועיין באגרת הרמב''ן לחכמי צרפת הדן בעניין החרם שעשו על ספרי הרמב''ם ויוצא כנגדו).

[2] בעבר (בלק שנה א') ראינו מחלוקת דומה בין הרמב''ם לרמב''ן, ביחס לשאלה האם יש קסמים במציאות. הרמב''ם כמובן סבר שאין בכך אמת, והקסמים עליהם מדברת התורה הם מעשי זריזות ידיים שהיו עושים העובדי כוכבים, כדי לשכנע את קהל המאמינים שלהם. הרמב''ן חלק וסבר שיש בהם אמת, אלא בכל זאת התורה אסרה את עשייתן (וכפי שראינו יש למחלוקת זו נפקא מינה גדולה בשאלה, האם מותר ללכת להצגה של קוסם).

 [3]מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן: tora2338@gmail.com

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע