"למה נסמכה פרשת מרגלים לפ' מרים לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" (רש"י)

הרופא שחכמתו קודמת למידותיו

מסיבת הפרידה מפרופסור יעקבי הסתיימה זה עתה. עובדי המחלקות השונות התפזרו לביתם ולעבודתם, אך צוות ההנהלה נשאר במקום לישיבה דחופה. פרופסור יעקבי המצויין פרש לגמלאות לאחר שנים רבות של עבודה מסורה בבית החולים, והותיר אחריו חלל שלא הצליחו למלא.

כבר שמעו ודיברו עם רופאים רבים אך לא מצאו עדיין את האדם המתאים שימלא את החלל אותו הותיר הפרופסור היקר.

לאחר דין ודברים התלבטו חברי ההנהלה בין שני רופאים שונים שהגישו את מועמדותם לתפקיד המוצע. על כף המאזניים עלו שמותיהם של שניים. פרופסור דן ופרופסור קיש.

רבות דובר אודות מומחיותו של פרופסור דן. חברי ההנהלה ביררו אודותיו בכל פורום אפשרי. לא היה אחד שידע להצביע על פגם במומחיותו. כפי הנראה מדובר באחד הרופאים הטובים בארץ בתחום התמחותו.

לעומתו, עלה שמו של פרופסור קיש. אמנם, כולם הסכימו שמדובר ברופא טוב מן השורה, אך ניכר היה שיכולתו לבצע היטב את המומחיות הנדרשות אינם משתוות ליכולתיו של פרופסור דן. אמנם, לא כולם נתנו לפרופסור קיש תעודת הצטיינות מבחינת מומחיות, אך לא היה אחד שלא ציין בפניהם את מידותיו הנעלות של הרופא. כולם העלו בפני חברי ההנהלה את עובדת היותו רופא אנושי ואכפתי היוצר קשרי עבודה מצוינים עם העובדים והלקוחות כאחד.

דוד, רופא צעיר בבית החולים הכיר את פרופסור דן מתקופת התמחותו  בבית חולים אחר. הוא זכר היטב את העקיצות שפיזר לכל עבר ואת התחושה הבלתי נעימה שהתלוותה לעבודה מולו.

דוד החל להרהר בליבו: האם מותר לי להעביר את המידע הזה להנהלת בית החולים? פרופסור דן עלול להכביד מבחינה חברתית על צוות הרופאים ואולי גם על החולים. או שמא זה לשון הרע?

תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:  מעשה שאירע בוילנא, שחזן העיר חלה ולא יכל לעבור לפני התיבה בימים הנוראים. פרנסי העיר וראשי הקהל התאספו לבחור בין המועמדים, את החזן ההגון והמובחר ביותר. למדו פרנסי העיר את דברי הרמ"א (או"ח סימן תקפא) ומצאו שהמעלות הנדרשות מהחזן הן: שיהיה קולו ערב, גדול בתורה ומעשים טובים, שיהיה לפחות בן שלושים שנה ונשוי ועוד כמה דברים. נתנו עיניהם בגאון אחד מגדולי התורה, שנמצאו בו כמעט כל המעלות הנ"ל, חוץ מקולו שלא היה ערב. כאשר שמע זאת הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל, אמר: אילו היו שואלים את פי הייתי מורה אחרת. והוא משום שהמעלה העיקרית והבסיסית של חזן, הוא שיהיה קולו ערב, ושאר הנתונים הנמנים לעיל, הם רק יתרונות, המקנות לו זכות עדיפות על פני חזנים אחרים. ולכן לא ניתן לבחור בזה, שיש לו את כל המעלות הטובות, אולם חסר לו הנתון העיקרי שהוא 'קול ערב'.

על פי הנחה זו ביחס לרופא, שהנתון הבסיסי שלו הוא מומחיות ונסיון רב. (ראה משנה ברורה ,סימן תריח סק"י). אבל להיות מקובל בחברה ונעים הליכות ומדות טובות, הם רק בבחינת יתרונות המקנות לו זכות עדיפות. ומשום כך כאשר "רופא מומחה ובעל נסיון רב", מציג מועמדותו לבית חולים, הרי שאת הנתון העיקרי והבסיסי הנדרש ממנו כדי לטפל בחולים יש לו, אלא שיש בו גם חסרונות מן הצד. קשה לקרוא לזה "חסרון עצום", בשעה שאנו חייבים למצוא רופא שיש בו את הכישורים הבסיסיים שהם מומחיות ונסיון רב. ולכן באופן זה אסור לדבר עליו לשון הרע ולהכשילו.

לסיכום : אסור לספר להנהלת בית החולים על מידותיו של פרופסור דן.

(ע"פ הספר קב ונקי עמ' שסו')