"והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם" (במדבר כ,כו). 'א"ר אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך: מה פרה אדומה מכפרת, אף מיתתן של צדיקים מכפרת. א"ר אלעזר: למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה? מה בגדי כהונה מכפרין, אף מיתתן של צדיקים מכפרת' (מו"ק כח,א). 'מה פרה אדומה מכפרת. פירוש: על מעשה העגל, וכדאמרינן במדרש: משל לבן השפחה שטינף פלטירין של מלך, אומר המלך: תבא אמו וכו'; מיתת אהרן לבגדי כהונה. דכתיב (במדבר כ) "והפשט את אהרן את בגדיו ואהרן יאסף ומת שם". וכן פי' בקונטרס' וכו' (תוס'). לכאורה כיון שישנם שני לימודים על כך שמיתת צדיקים מכפרת, כנראה שיש הבדל בין הלימודים, שהאחד מוסיף על השני. נראה שאילו הינו למדים רק ממיתת מרים הינו אומרים שזה הכל כאשר הצדיק נפטר כשהגיע זמנו, כמו מרים שהגיע זמנה, וכיון שנפטרה כפרה לבנ"י. כמו אותה הפרה שמכפרת על בנה, שהיא עצמה לא חטאה. אבל כאשר הצדיק נפטר לפני זמנו, שנפטר בשל חטאו כמו אצל אהרן שנאמר בו: “יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה" (פס' כד), אולי אז אינו מכפר כיון שכל מיתתו קשורה לחטאו? לכן משמיע לנו ר' אלעזר שגם בזה הצדיק מכפר במיתתו. ואם היה נאמר רק אצל אהרן, היתי אומר שכיון שמת בהקשר לחטא – שזה ככפרה לחטא, לכן כבר מכפר לכל בנ"י. אבל מי שמת בזמנו, שאינו קשור לכפרה לחטא, אולי אינו יכפר? משמיע לנו ר' אמי שגם בזה מיתת הצדיק מכפרת. עוד אפשר שיש הבדל בין פרה אדומה לבגדי אהרן: פרה אדומה מכפרת על חטא העגל, שאמנם משפיע למידת הדין ולטומאה בעולם, אבל האדם הפרטי לא חטא בזה. כך גם הינו אומרים שמיתת צדיקים מכפרת כללית על הדור, שחוטאים ושבים בתשובה שאינה מספקת, או שחוטאים קצת, וכך באה מידת הדין בעולם. שעל מידת הדין הזו מכפרת מיתת הצדיק. אבל במקרה שחוטאים בדבר אחד בצורה חמורה, אולי בזה כבר לא מכפרת מיתת הצדיק? לכן צריך ללמוד מבגדי כהונה שזה מכפר על חטאים חמורים שבאותו הדור: 'כתונת מכפרת על שפיכות דם, שנאמר (בראשית לז, לא) "וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם". מכנסים מכפרת על גילוי עריות, שנאמר (שמות כח, מב) "ועשה להם מכנסי בד [לכסות (את) בשר ערוה]”. מצנפת מכפרת על גסי הרוח, מנין? אמר רבי חנינא: יבא דבר שבגובה ויכפר על גובה. אבנט מכפר על הרהור הלב – היכא דאיתיה. חושן מכפר על הדינין, שנא' (שמות כח, טו) "ועשית חושן משפט". אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר (הושע ג, ד) "אין אפוד ותרפים". מעיל מכפר על לשון הרע, מנין? א"ר חנינא: יבא דבר שבקול ויכפר על קול הרע. וציץ מכפר על עזות פנים, בציץ כתיב (שמות כח, לח) "והיה על מצח אהרן" ובעזות פנים כתיב (ירמיהו ג, ג) "ומצח אשה זונה היה לך"' (זבחים פח,ב). ואילו הינו למדים רק מבגדי כהונה, הינו חושבים שמכפר על חטא מסויים (או כמה חטאים, כיון שנאמר "בגדיו” הרבים). אבל על כלל מידת הדין בעולם לא יכפר – לכן נלמד זאת מפרה אדומה שמכפרת כללית. מובא ביהודי הקדוש: 'הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו' כי מפני הרעה נאסף צדיק [ישעיהו נ"ז ג]. הפשט שבשביל זה נפטר הצדיק כדי שלא יראה הפורענות של ישראל. וקשה הא מצינו ש"מיתת הצדיקים מכפר על ישראל" כמו שאיתא בזוהר הקדוש [וכן הוא במועד קטן כ"ח.], ותירץ היהודי זצ"ל שנפטר הצדיק, ובני ישראל מצטערים על זה ועושים תשובה, ומחזיקים אנשי ביתו בפרנסה, אזי מכפר עליהם. אבל אם אינם עושים תשובה, ומחזיקים באנשי ביתו, יכול הצדיק לומר: למה אהיה כפרתן, תהיו אתם כפרתי' (היהודי הקדוש, פרשת חיי שרה). אולי לפי זה אפשר לומר שאמנם יכולנו ללמוד ממרים שמיתת צדיקים מכפרת, אבל נאמר: “ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם. ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן" וגו' (במדבר כ,א-ב). שסמוך (וקשור) למיתת מרים באה צרה, שלא היה להם מים, כך שזה מרמז גם שצדיק נאסף כדי שלא לראות בפורענות שבאה. אם כן אז מתי חל זה (לכפרה) ומתי חל זה (מפני הפורענות)? בא מיתת אהרן ומלמדת, שגם אצלו נרמזה כפרה (וגם אצלו היתה פורענות: "וישמע הכנעני" וגו' [כא,א], אלא שלא היתה מיד כך שאינו כמו אצל מרים. וכן נצלו ממנה, ללא פגם כמו שהיה במי מריבה). ונאמר שמשה העביר את הבגדים מאהרן לאלעזר, והרי בגדי הכהן נתרמו ע"י בנ"י, כך שזה מרמז שהכפרה היא כשמחזיקים בבני משפחת הצדיק, וכן מצטערים עליו (“ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל". פס' כט). נראה גם שהכפרה באה ע"י שממשיכים את הצדיק בעולם, כמו כאן שאלעזר לקח את בגדיו ותפקידו של אהרן – שהמשיכו, שאז הצדיק מכפר בעולם.