את ארבעת המינים יש ליטול באופן המקיים את לשון התורה "ולקחתם". דרך הלקיחה המקובלת מתבצעת בידיים ישירות וללא חציצות, וכך יש לעשות בעת נטילת המינים, כאשר אגודת הלולב בימין, כי בו רוב המינים, והאתרוג בשמאל [לכתחילה יש להסיר טבעות, לרגילים לענוד].

להלן נתייחס למצבים מיוחדים המעוררים שאלה כיצד לנהוג:

1.איטר [שמאלי]: לדעת הראשונים הספרדים [וכן פסקו הטור והשו"ע,תרנ"א,ג] נוטל את הלולב בימין והאתרוג בשמאל כמו כל האחרים. נימוקם: שלא כבתפילין אותו יש להניח מדאורייתא על היד הכהה=החלשה, חובת נטילת הלולב בימין היא מדרבנן, ולא הבחינו בין ימניים לשמאליים. ואילו הרמ"א פוסק כדעת הרא"ש ליטול הלולב בשמאל כי זו היד הדומיננטית שלו, והאתרוג בימין.

2.גידם נוטל המינים בידו הבריאה, ימין או שמאל, אלא שיש סוברים שאין ליטול את כל המינים כאחד ביד אחת ויש להפריד את האתרוג[אורחות חיים המובא בבית-יוסף] ולכן לשיטתם הגידם יטלם בזה אחר זה ולא כאחת. ובכדי לצאת ידי כולםיטלם ביחד, ואח"כ בזה אחר זה בנפרד.

3.יד חבושה או מגובסת: אם האצבעות גלויות -יאחז את המינים באצבעות ויברך, אבל מייד לאחר מכן  יטול את כל המינים ביד שאינה חבושה תחילה כאחד, ושוב בזה אחר זה [הגרשז"א, נשמת אברהם,תרנ"א]. ואם אין בכף היד חלק מגולה שניתן לאחוז בו את המינים, ואינו יכול [רפואית] להסירם, ישאל שאלת חכם.

4.נכה שאינו שולט בידיו: אם יכול לאחוז את המינים ישירות בידיו באופן ממשי [אפילו בעזרת אדם אחר] יוצא בכך ידי חובה, גם אם אין ביכולתו להזיז את היד או להגביהה [ציצ"א,ט"ו,ל"ב]. ויש לעיין אם יכול לצאת ע"י אחיזה בכלי שבו מונחים המינים, ועדיף שיאחזם ישירות ע"י סיוע.