לקט מהרוקח לפרשת בחוקותי

כו,כט: ואכלתם בשר בניכם, ובשר בנותיכם תאכלו: מדוע מסיים ב'תאכלו', ולא נאמר 'ואכלתם בשר בניכם ובנותיכם'? הרוקח: "לומר כשם שהאבות אכלו בשר בניהם, כך הבנים אכלו בשר אביהם ואמותיהם". לא נעים, אך המציאות הקשה מצריכה הבנות קשות.

כז,לד: אלה המצוות אשר ציווה ה': מה לומדים מסיכום דברים זה 'אלה המצוות'? הרוקח: "אין נביא רשאי לחדש עוד". אלה הדברים, ואלה בלבד. אחר מוסיף הרוקח: "אלא אם כן היה רמוז בחומש, כמו בחנוכה ופורים, רמוז ב'אמור אל הכהנים' (בפרשת 'ויקחו אליך שמן', ובפרשת 'ולקחת סולת'), וכל מה שחידשו בחכמתם רמוז בחומש, ליכא מידי שלא רמזו משה (על פי בבלי תענית ט' א')". לי אישית קשה עם התוספת של הרוקח. אפשר למצוא רמזים מסוג זה של שמן וסולת כאילו זה חנוכה ופורים, על כל עניין ועניין הקורה לנו היום. נראה לי ש'אין נביא רשאי לחדש עוד' – זה הדבר התקף.

שבת חמה שלום, שבת של אכילת בשר קודש ברווחה ובשמחה וציות עיוור לה', אורן.