מנקים שולחן ביום שאחרי פרשה ומימושה - לפרשת מצורע – הגדול - הרב אליעזר שנוולד - תשע"ט
נכתב על ידי meirharelmodiin, 9/4/2019
פרשת מצורע מהווה המשך לפרשת תזריע. בפרשת תזריע עוסקת התורה בדין יולדת ובאבחון של נגע הצרעת ובפרשת מצורע עוסקת בטהרת המצורע לאחר שנתרפא מצרעתו ונמצא
נקי. לפני שיכנס ויחזור לשגרת חיים תקינים.
תהליך טהרתו של המצורע בא ללמדנו עקרון משמעותי
ואקטואלי בשבוע שבא אחרי בחירות סוערות שבהם הוטח
הרבה רפש בין המפלגות והמועמדים. כדי לעמוד עליו עלינו לבאר את המשמעות של קרבנות המצורע ביום השמיני
לטהרתו התלת שלבית: "וביום השמיני יקח שני כבשים
תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סולת
מנחה בלולה בשמן ולוג אחד שמן" (ויקרא יד י) "וכבשה אחת
– לחטאת" (רש"י שם). וכן פרטה התורה את הקרבת
החטאת: "ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר
מטומאתו ואחר ישחט את העולה. והעלה הכהן את העולה
ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר" (שם יט-כ). יש
שואלים מדוע מקריב המצורע קרבן חטאת? במה חטא? ואם
תאמר שהוא כפרה על חטא לשון הרע, הרי התכפר בעונש
הצרעת עצמו: "יסורים ובושת של נגע, כפרו לו על אותו חטא
(רש"י סוטה טו א).
אם כן מדוע הוא זקוק להתכפר גם בקרבן חטאת?
הרמב"ם כתב שהקרבן הוא השלמת תהליך הכפרה (סהמ"צ עשה קיא). אולם אין בכך לומר שהם אכן באים לכפר על חטא כלשהו שכן הגמרא קבעה בצורה מפורשת: "אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים. לפי שאין באין על חטא" (סוטה שם). הסימן לדבר שנתנו חכמים: שבחטאת ואשם שבאים על חטא אין מביאים עימם נסכים: "וכן אמרו בגמרא סוטה שהסבה בהיות החטאת והאשם אינן חייבין נסכים: כדי שלא יהא קרבנו מהודר, והוא הסבה בהיות מנחת חוטא בא בלא שמן ולא לבונה ואמרו אבל חטאת מצורע ואשמו טעונים נסכים לפי שאין באין על חטא" (רמב"ם פיה"ש מנחות ט, ו).
הכתוב ציין את מטרת הקרבת החטאת שאינה באה על חטא: "וכפר על המטהר מטומאתו", וכן: "וכפר עליו הכהן וטהר". ומכאן שיש לפרש את המונח 'חטאת' לא כבא מהמילה 'חטא' אלא מהמילה 'חיטוי' שמשמעו טהרה מטומאה וניקוי מוחלט וסופי מהמצב שקדם וממותרותיו. המצורע חווה אירוע טראומטי שיש לו השלכות נלוות במספר מעגלים, נפשיים, רוחניים (טומאה) וחברתיים (סוג של נידוי) והוא עלול להמשיך להדהד את החיים שלו גם אחרי טהרתו. התורה באה ללמדנו בתהליך טהרת המצורע כיצד 'מחטאים', סוגרים מעגל ומנקים שולחן ב'יום שאחרי', בלי להותיר 'שאריות' שלא מאפשרות לחזור לשגרה בריאה, ליצירה ולחיים. תהליך ה'חיטוי' והניקוי אינו תמיד כל כך אהוד. כשהיינו חיילים לא אהבנו את משימות הנקיון ו'סגירת המשטח' שאחרי אימון משמעותי. למרות שאם לא נעשה כן היותרת, אי הסדר והתוהו ובוהו שנותר ממנו, עלול להאפיל על תוצאותיו ועל המוכנות להמשך.
אף יותר מכך. בפרשה הקודמת למדנו על 'קרבן היולדת'. שבה
היתה חויה משמחת של יצירת חיים חדשים אבל בשוליה
גם חויה של כאב וזוב דם מתמשך והשפעותיו הרוחניות. כיצד
מגמרים ומבדלים את חויית הלידה שתיוותר כחוויה היחידה
ללא השפעת התופעות הנוספות. זו המשמעות של קרבן
'חטאת היולדת' שבפרשה הקודמת (ויקרא, יב א-ח). שכן גם
שם שאלו האם הוא בא על חטא? במה חטאה היולדת
אדרבא, מצוה גדולה עשתה היולדת שהביאה חיים חדשים
לעולם! אמנם רשב"י אמר שחטאה משום ש"בשעה שכורעת
לילד, קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה" (נידה לא ב). אולם
כבר רב יוסף שם מקשה על כך שאם כן היא מזידה ואין
מביאין קרבן אלא על שגגה, וכן אם כך היה עליה להביא
'קרבן שבועה' ולא 'קרבן יולדת'! וכן יש להוסיף שהרי נאמר
ש"איכא חטאת ואשם נמי דאין באין על חטא: חטאת יולדת
ואשם מצורע" (תוספות זבחים ב א). מכאן שגם חטאת יולדת
הוא כ'חיטוי' מהטומאה שבמותרות דמי הלידה: "וכפר עליה
וטהרה ממקור דמיה" (שם).
אדרבא, ניתן לומר עפי"ז שגם בקרבן חטאת על החטא הוא מלשון 'חיטוי' מאשמת החטא.
כך ביקשנו להסביר את דברי הבריתא: "איזה עשיר? רבי יוסי
אומר: כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו" (שבת כה ב).
דהיינו שאחרי הפעולה החיובית של האכילה יש עדיין מותרות
מזיקות שיש צורך להפרישם ע"י ההתפנות בבית הכסא.
ובדומה לכך מצינו לגבי מצוות פרה: "ומה צוה הקב"ה להביא
פרה אדומה, לכפר על מעשה העגל, משל לולד שטינף לחצר
המלך אמר המלך תבוא אם זה הולד ותקנח צואת בנה, כך
אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל" (מדרש אגדה
(בובר) במדבר פרק יט סימן ב). וכן מצינו באיוב שהקריב
קרבנות אחרי המשתה הגדול, אירוע גדול בן שבעת ימים של
בניו. איוב בא 'לקנח' אחריהם מחשש שמא חטאו במשתה
(איוב א ד-ה ובאדרת אליהו שם).
השבוע, תבוא לסיומה מערכת בחירות, שבעת כתיבת הדברים תוצאותיה עדיין אינן ידועות. הבחירות הן מהלך דמוקרטי ריבוני נעלה. אשרינו שזכינו לכך אחרי אלפי שנות גלות ותלות באחרים. אולם מערכת זו הגיעה לשיא של הכפשות ורפש הדדי מפלגתי ואישי. 'ביום שאחרי' נצטרך לחזור לשגרה משותפת. אולם עדיין נשאר עם הפסולת הנותרת. שאריות הפלריגים הפליירים ופתקי ההצבעה שיתגוללו ברחובות. שאריות המסרונים הפוסטים הארסיים והמכפישים והסרטונים שהסיתו איש באחיו.
חובה עלינו 'לחטא' את האוירה הציבורית מכל אלה. יחד עם בעור החמץ והנקיונות לפסח שיבוא עלינו לטובה.
לדף הפייסבוק של הישיבה: https://www.facebook.com/meirharelmodiin
לאתר הישיבה: http://www.meirharel.org.il/
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
