חז"ל - אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת
" 'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת' (שיר השירים א, ו). רבי סימון פתח: 'אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו' (משלי ל, י)... רבי אבהו וריש לקיש היו נכנסין לשכונה אחת של קיסרין, עירו של השלטון הרומי בארץ ישראל. אמר רבי אבהו לרבי שמעון בן לקיש: מהו זה שאנו נכנסין למדינה של מחרפים ומגדפים, של חוטאים?! ירד ריש לקיש מחמורו, ולקח חול ושם בפיו של רבי אבהו. אמר לו רבי אבהו: מהו זה, מדוע אתה עושה לי כך? אמר לו ריש לקיש: אין הקב"ה רוצה במי שאומר דילטוריא (מקטרג) על ישראל".
שיר השירים רבה, פרק א, פסקה לח (מתורגם מארמית)
כשהיה דורש רבי סימון על הפסוק משיר השירים (א, ו): "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ", היה פותח בדרשה על פסוק אחר הקשור לעניין (משלי ל, י): "אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו" - המדבר על ישראל, שאין לומר עליהם רע לפני הקב"ה, ולהזכיר את חטאיהם ומעשיהם הרעים.
על פי הבנת המדרש "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" פירושו, אל תביטו לשחרותי, אל תזכירו את חטאי ואת מעשי הרעים, שכן אין הם הביטוי האמיתי שלי, אלא "השחרות" הגיע אליי ממקור חיצוני - "שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ".
על ישראל אין לקטרג אלא למצוא את הדרך כיצד לבטא את תכונתם בצורתה החיובית. הקטרוג אינו מתקן ואין בו תועלת, ועל כן אין לאומרו. אף בדור חוטא יש להביט אל פנימיותו, אל נקודת האמונה הגנוזה בו, ואותה לחשוף, ולא להתייאש מהעם בגלל מצבם הנוכחי.
בתיקוני הזוהר דורשים על פסוק זה (תיקון כ', כ"א, ס' ע"ב, בתרגום): "בני אדם שוטים מסתכלים בלבוש, ואחרים מסתכלים בגוף... אבל פיקח חכם מסתכל לתוך".
אין להביט אל החיצוניות, אל המעשים כפי שהם מגולים לעינינו, אלא יש להביט אל הנשמה האלוקית הגנוזה בישראל, ומתוך הסתכלות זו יש לבנות את חייהם של ישראל.
המקובל הגדול, רבי אברהם אזולאי, בעל "חסד לאברהם", כתב: "הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו, אף אם היו צדיקים גדולים".
איננו רגילים לשמוע את הביטוי "הקב"ה שונא" אך מתברר שהוא קיים כלפי מי שמקטרג על עם ישראל, ואפילו אותו אדם יהיה צדיק גדול. ברור שאין הכוונה להתעלם מהקלקולים ולטייח אותם, וכמובן שיש לתקן את הדרוש תיקון, אך מה שעם ישראל זקוק לו יותר מכל, הוא אנשים שילמדו עליו זכות, שיספרו בשבחו, שידגישו את גדולתו ואת יופיו.
בספר שופטים מסופר על השופט גדעון שהיה מלמד זכות על בני ישראל, וכאשר הוא נבחר להיות מנהיג עם ישראל, נאמר בפסוק (שופטים ו,יד): "וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל" - ורש"י פירש מה הכוונה בביטוי: "בְּכֹחֲךָ זֶה" - בכוח הזכות שלימד סניגוריה על בני ישראל זכה גדעון להנהיג ולהושיע את עם ישראל.
הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות, מהספר: "רבה אמונתך – שיעורים במדרש רבה, שיר השירים רבה פרשה א"
הרב יוני לביא, מהאתר: "שבת בשבתו" - www.zomet.org.il