"ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר" (שמות לו,ג). '"והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר", מאי "בבקר בבקר”? א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מדבר שירד להם בבקר בבקר. מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן. (שמות לה, כז) "והנשיאים הביאו את אבני השהם", תנא: נשיאים ממש. וכן הוא אומר (משלי כה, יד) "נשיאים ורוח וגשם אין"' (יומא עה,א). הגמ' התקשתה מה שייך לומר שהביאו עוד בבוקר בבוקר, אמנם בפשטות הכוונה שהביאו מוקדם, שבזה בא לומר את מעלתם של ישראל שהשכימו כדי להביא. אלא שלכאורה היה מספיק לומר שהביאו עוד, שזהו עיקר העניין כאן שהביאו יותר ממה שצריך, לשם מה להדגיש כאן שזה היה בבוקר מוקדם? בנוסף, משה העביר את התרומה, סימן שהיה נראה שגמרו להביא – שלכן אז משה מסר לבעלי המלאכה, אז מה קרה שבבוקר הביאו שוב? וגם היה מספיק לומר שהביאו בבוקר, שזה יכול להיות גם מוקדם, לשם מה לפרט שזה בבוקר בבוקר? (אם כי זה לא כ"ך קשה כיון שבא לפרט שזה היה ממש מוקדם). לכן דרשו שזה מרמז על המן שנאמר בו "בבוקר בבוקר" (שמות טז,כא). שהביאו עוד בבוקר ממה שירד עם המן אבנים טובות ומרגליות. שלכן יום קודם גמרו מלהביא, כי לא נשאר להם מה לתת, אבל עכשיו כשירד עם המן, אז הביאו מהם – ממה שירד עכשיו. ולזה הביאו חיזוק מהברייתא שירדו מהעננים (נשיאים) אבנים טובות. וזה ירד כאשר ירד המן. הברייתא הובאה בשביל חיזוק לדרשה, אבל גם בשביל ברור, שלא תחשוב שבא עם המן הכוונה שנוצר עם המן משמים, אלא המן התגלה במקומו, והעננים הביאו את האבנים טובות למקום המן. שבזה מובן שלא נוצרו אבנים טובות כמו שנוצר המן, אלא הם הגיעו ממקומות אחרים ע"י העננים, שזה חשוב כיון שכאשר בנ"י נתנו את האבנים טובות למשכן, היה בזה משום חיבור העולם לה', שיוצא שניתן מכל העולם הגשמי למשכן, כדי לקשר לקודש – להביא שכינה לעולם כולו. אולי לכן לא אמרו שיביאו למחרת עוד תרומה, כיון שלא היו בטוחים שיגיע, כיון שאין זה בא תמיד כמו המן עצמו בכל יום, אלא משתנה, שלכן אינו מחובר עם המן, אלא רק כעין מושפע ממנו, שלכן העננים מביאים למקום המן. שהעננים הביאו ע"פ הצורך והעניין, שלכן כאן בשל נדבת המשכן הביאו הרבה לכולם, אבל בסתם כך לא הובאו הרבה. וגם תלוי במקבל, שלכן הנשיאים קיבלו יותר, כיון שהם צריכים אותו יותר, ולכן הרמז לעננים נאמר בתרומתם של הנשיאים, לרמז שמביא ע"פ המקבל ולכן כעין העננים היו מביאים בעיקר לנשיאים. אולי דרשו שהנשיאים הכוונה לעננים לא רק כיון שגם הם נקראים "נשיאים", שהרי אין זה הפשט, אלא שבתורה זה נרשם בכתיב חסר: “והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן" (שמות לה,כז), שמזה דרשו שכעין בא לרמז שלא הביאו לגמרי מעצמם, אלא מה', וזה היה ע"י הרמוז במילה נשיאים, שזהו עננים. וכן בניקוד אחר זה כעין מלשון שהעננים נשאו אותם אליהם: “נשאם".