לאורם נלך

הרב יששכר טייכטל זצ"ל

 כ"ד בשבט ה'תרמ"ה - י' או י"ג בשבט ה'תש"ה

מבין המחברים העוסקים בשאלת בניין המקדש, מיוחד הוא הרב יששכר טייכטל הי"ד, הנודע בסִפרוֹ "אֵם הבָּנים שׂמֵחה", אשר נהרג על קידוש השֵׁם בשוֹאת אירופה (בחודש שבט ה'תש"ה, 1945). דבריו בנושא המקדש נכתבו בימי האפֵלה של תקופת השואה, כשדם ישראל נשפך כמים, ונשמות רבבות אלפי ישראל עלו בעשן הכִּבשנים והמשׂרפות השמיימה.

הרב יששכר טייכטל נולד בהונגריה (בחודש שבט תרמ"ה, 1885), ושימש כרב, ראש ישיבה, דיין ומורה הוראה. כרוב רבני הונגריה - החזיק בדעות קיצוניות נגד הציונות המתחדשת ובניין הארץ.

אך השוֹאה גרמה לו לבחון מחדש את השקפותיו, והוא החל ללמוד מחדש וללַבֵּן סוגיות של גלות וגאולה בדרך הטבע, יישוב ארץ ישראל וכו'. את ההשקפות שגיבש אחר בירורו המעמיק המחוּדש העלה על הכתב בסִפרו: "אֵם הבָּנים שׂמֵחה".

הרב בגאונותו כתב את ספרו לרוב מתוך הזיכרון, שכן ברח מעיר אחת לשנייה בתנאים קשים, אך עם זאת, הדברים שכתב מצטטים מאות ספרים כמעט כלשונם במקור ובבקיאות מדהימה.

לאחר עיון מעמיק בשאלות האמוּניוֹת שהעלתה השוֹאה, מגיע הרב טייכטל למסקנה, שהשוֹאה המתרחשת, באה לעורר את עם ישראל לשוב לארץ ישראל ולחדֵש את העבודה במקדש.

וכך כתב הרב בספרו "אֵם הבנים שמחה":

"וכל המכות שלקינו בגלויות, הוא רק לעורר אותנו לשוב לארצנו הקדושה. וכמבואר במדרש 'שוחר טוב' (פרק י"ז, ד"ה 'תפילה') גבֵּי דוד המלך בשעת המגיפה. ששלח הקב"ה אליו את גד הנביא, שנאמר: "ויבוא גד אל דוד ויאמר לו: עלֵה והקֵם לה' מִזבח!" מָשל לאחד שהיה מַכֶּה את בנו ולא היה יודע הבֵּן למה הוא מַכה אותו. לאחר שהיכהו אמר לו: לֵך עשה דבר פלוני שציוויתיך היום זה כמה ימים ולא עשית! כך, כל אותם אלפים שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תָבעו בניין בית המִקדש, אנו שחרב בימינו... ואין אנו מתאבלים, ולא מבקשים - על אחת כמה וכמה?!"